התקשורת בארה"ב עסוקה לאחרונה בביזה – ספציפית, בביזה כתוצאה מהמחאה שהתעוררה בתגובה לרצח אדם אפרו–אמריקאי לא חמוש בידי שוטרים. בשפת היומיום "ביזה" היא מילה טעונה, המלווה בקונוטציות גזעניות ומעמדיות.
אנחנו חיים בעידן אורווליאני. צריך להבין שמונחים כמו "ביזה" הם דוגמא לאופן שבו תקשורת ההמונים מאלפת אותנו, מבלי שנהיה מודעים לכך, לחשוב על כלכלה, פשע ועונש בדרכים מסולפות: אנשים ממעמד הפועלים הסוחבים ('מפלחים') סחורות מחנויות–נוחות נחשבים "בוזזים". לעומת זאת, עשירים ותאגידים השודדים מיליארדי דולרים במהלך מלחמת המעמדות נחשבים מנהלי "מדיניות ציבורית טובה ונחוצה" – בסיוע ובעידוד פוליטיקאים פירומנים בוושינגטון, המציתים את הזירה כדי להסתיר את כישלונותיהם.
כדי להבין את גודל העיוות חשוב להבין שהמילה "ביזה" כמעט אף פעם אינה משמשת לתיאור השוד, שהפך למדיניות השגרתית של ממשלתנו בהיקף גדול לאין ערוך מכמה חנויות שהושחתו. אכן, אם ביזה מוגדרת במילון כ"שוד בקנה מידה גדול במיוחד המלווה בשחיתות", הנה לפניכם עשר דוגמאות לביזה שרק לעיתים נדירות מכונה בשם זה:
1."הבנק המרכזי (FED) חילץ את מעמד המשקיעים": בזכות הסבסוד הממשלתי העצום הזה, חברות גדולות כמו "בואינג" ו"קרנבל קרוז" הצליחו להימנע מללוות כסף ישירות, וכך התחמקו גם מהדרישות שלא לפטר עובדים.
2."מיליונרים יקצרו 80% מהרווחים של שינויי מס במסגרת תמריץ הקורונה": השינוי יאפשר לכמה מעשירי המדינה להימנע מכמעט 82 מיליארד דולר חבות מס ב-2020.
3. "'חילוץ חשאי' שופך מיליוני דולרים לידי חברות נפט": סעיף שולי בחבילת הסיוע בת 2.2 טריליון הדולר לעידוד העסקים מעניק לחברות יותר מרחב לנכות הפסדים עכשוויים. השינוי נועד לא רק לתעשיית הנפט, אך סעיף זה מועיל באופן מיוחד לחברות האנרגיה שגרפו רווחי שיא.
4. "חגיגת הפטורים–ממס בתוך חבילת החילוץ הכלכלית": כחלק מחבילת החילוץ, שאושרה כחוק בחודש שעבר, מחלקת הממשלה הפדראלית 174 מיליארד דולר לעשירים ולחברות גדולות באמצעות מדרגות מס זמניות.
5. "בתי החולים הפרטיים העשירים ביותר קיבלו מיליארדים בכספי חילוץ עבור 'ספקי בריאות במצוקה'": עשרים רשתות גדולות קיבלו יותר מ-5 מיליארד דולר במענקים פדרליים, אפילו כשברשותן יותר ממאה מיליארד דולר בנכסים נזילים.
6. "חברות תעופה קיבלו את 'חילוץ הקורונה' המתוק ביותר": 50 מיליארד הדולרים שהממשלה מחלקת כדי לתמוך בענף הם מתנה ענקית של משלמי המסים לבעלי המניות.
7. "חברות גדולות במצוקה קיבלו כספי חילוץ בתוכנית הלוואות לעסקים קטנים": התוכנית הנקראת "הגנה על המשכורת" הייתה אמורה לכאורה למנוע מחברות קטנות מלקרוס כשהמשק שוקע במיתון קשה… אבל עשרות חברות גדולות קיבלו גם הן תשלומים גדולים במסגרת התוכנית.
8. "חברות ציבוריות קיבלו מיליארד דולר שנועדו לעסקים קטנים": הנמענים כוללים 43 חברות עם יותר מ– 500 עובדים, המקסימום שמותר בדרך כלל לתוכנית. עם זאת, כמה מהמקבלים היו משגשגים דיים כדי לשלם למנהליהם יותר משני מיליון דולר.
9. "חברות שעזבו את ארה"ב כדי להפחית את מסיהן עשויות להיות זכאיות לסיוע מהבנק המרכזי."
10. הביטוי "חילוץ K Street" הוא התגלמות החוצפה האולטימטיבית: שתדלנים (לוביסטים) של תאגידים שחולצו בידי הבנק הפדרלי מבקשים לקבל בחזרה את הוצאותיהם בגין השתדלנות.
לביזה זו השפעה בעולם האמתי: כיוון שחצי מיליארד אנשים ברחבי העולם עלולים להיזרק לעוני והצפי הוא כי 43 מיליון אמריקאים יאבדו את כיסויי הבריאות שלהם, CNBC (תחנת הטלוויזיה) מדווחת כי "המיליארדרים של אמריקה ראו את הונם עולה במהלך הסגר בארה"ב ב– 434 מיליארד דולר בין אמצע מרס לאמצע מאי."
אולם, ככל הנראה, מעשי השוד האלה לא מספיקים. הביזה נהיית עכשיו מחוצפת עוד יותר: הנשיא טראמפ מציע קיצוץ מס חדש לרווחי הון עבור מעמד המשקיעים, בעוד ש'הניו יורק טיימס' מציין כי הצעתה החדשה של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי (המפלגה הדמוקרטית) "להעלות רטרואקטיבית את סף ניכויי המס למדינה ולרשויות המקומיות" יפנה כספים בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות.
איננו מכנים זאת "ביזה" כיוון שהיא נעשית בשקט בבנייני משרדים נאים מחופי שיש בוושינגטון ובניו יורק. אנחנו לא קוראים לזה "ביזה" מאחר שהבוזזים לובשים חליפות מעצבים והם אדיבים מאוד בעודם גונבים בשקיקה את כל מה שלא ממוסמר לרצפה. אנחנו לא קוראים לזה "ביזה", אבל צריך לקרוא לילד בשמו – מפני שהיא מפרקת את המרקם החברתי של אומתנו, מרוששת את כלכלתנו ומשליכה את החברה שלנו לתוהו.
דייוויד סירוטה
המאמר פורסם במקור באתר "ג'קובין" ועומד להתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"
