כשמתרחש אסון, התגובה המידית היא הלם. זמן קצר אחריו מתחילה חרושת הארטיקולציה: סוכני תיווך מעמידים להמונים, באמצעות התקשורת, פרשנויות של  הערכים והסמלים "הנכונים" שבמסגרתם יש להבין את האירוע. הם מנחים את הציבור מה ראוי להרגיש וכיצד צריך להגיב.

טקס זיכרון בין-דתי שנערך לאחר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (משרד המשפטים האמריקאי)

אחרי רצח רבין הנחילו מתווכים פוליטיים לציבור מסרים שונים, בהתאם להשקפתם: בימין המתנחלי, שחשש תחילה להישאר מוקצה ומבודד, בחרו להדגיש כי "יהודי לא הורג יהודי" (באמת?); בימין-מרכז הדגש הושם בתפקיד הנרצח, וגינו סתמית "רצח פוליטי" של ראש ממשלה נבחר בלי להתייחס לנסיבות הרצח העמוקות; בשמאל הציוני פירשו שרבין נרצח מפני שחתר לשלום תמורת שטחים. אנחנו, בשמאל העקבי, הדגשנו שרבין נרצח כי שבר טאבו ציוני, והעז ליצור, כחלק ממאבקו לשלום, ברית פוליטית עם הערבים אזרחי ישראל.

באופן דומה יש להבין את הרצח בפיטסבורג. בארה"ב התקיימו השבוע בחירות לבית המחוקקים ולסנאט שהן בעלות משמעות להמשך שלטונו של טראמפ. ממשלת נתניהו מנסה לעזור לטראמפ ומתעקשת לפרש את הרצח כשנאת יהודים ערטילאית, חסרת כל קשר לפוליטיקת השנאה הגזענית של טראמפ. בעוד הליגה למניעת השמצה (ADL) מראה בסקריה, כי מאז עליית טראמפ לנשיאות הרקיעה האנטישמיות לרמה שלא הייתה כמותה מאז תחילת המדידה, עושים נפתלי בנט, רון דרמר ודני דיין הכל כדי "לטשטש את הזיקה של הרוצח לבית הגידול האידיאולוגי שלו" ("הארץ", 31.10).

ממשלת נתניהו מנסה, בניגוד לכל העובדות הגלויות, ליצור משוואת שקילות, בישראל ובארצות הברית, לאלימות הימין והשמאל. כך עשה טראמפ לאחר ההפגנות הניאו-נאציות בשרלוטסוויל, וירג'יניה (אוגוסט 2017), באומרו כי "שני הצדדים אשמים" באלימות. השליטה המוחלטת של הימין בתקשורת בישראל מגבירה את הנתק בין הישראלים ליהודי ארצות הברית, שברובם הגדול אינם מזדהים לא עם טראמפ ולא עם נתניהו.

בשבת,  27  באוקטובר,  נרצחו  בבית  הכנסת  הקונסרבטיבי "עץ החיים" בפיטסבורג שבפנסילבניה בארה"ב 11 מתפללים ונפצעו נוספים. הרוצח, רוברט בווארס, הוא איש ימין ניאו-נאצי. כשעתיים לפני שיצא לבצע את הטבח, כתב בווארס ברשתות החברתיות: "'החברה העברית לעזרה בינלאומית' (HIAS) אוהבת להביא פולשים שהורגים את אנשינו. אני לא יכול עוד לשבת מהצד. אני נכנס".

HIAS הוא ארגון פילנתרופי יהודי שהוקם לפני כ-140 שנה במטרה לעזור ליהודים באירופה להגר ולהתיישב בארה"ב. כיום מתמקד הארגון בעזרה לפליטים, לא רק יהודים: במאבק משפטי בחוקים המגבילים הגירה, בהגנה על ביטחון המהגרים בארה"ב, בדאגה לשלומם, במאמצים לאיחוד משפחותיהם, בקליטתם וכן מסייע בחינוך הקהילה היהודית למען עזרה לפליטים.

הארגון מטפל בעיקר במהגרים מאפריקה ומאמריקה הלטינית. במזה"ת עוזר הארגון למהגרים מאיראן ולפליטים מסוריה בירדן. שבועיים לפני הרצח כתב הרוצח ברשת: "שלום HIAS, אתם אוהבים להשכין פולשים עוינים בינינו, אנחנו מעריכים את רשימת החברים שספקתם" וצירף לינק לאירוע של הארגון (אמיר תיבון, "הארץ", 28.10). מנכ"ל הארגון, מארק הטפילד, טוען שלבווארס הייתה אובססיה נגדו והוא ביצע את הטבח כתגובה לאירוע "שבת פליטים" שנערך שבוע קודם לכן. במסגרת אותה שבת התארחו פליטים בכ-300 בתי כנסת.

גם בישראל מעורב הארגון בעזרה לפליטים מאריתראה, מצ'אד ומסודאן. בזמן המאבק נגד גירוש הפליטים, בינואר האחרון, פרסמה השלוחה הישראלית של הארגון גילוי דעת בו יצאה נגד החלטות הגירוש של משרד הפנים והממשלה. מארק הטפילד הודיע כי "ארגון HIAS קורא לעצירת הגירוש של מבקשי מקלט מישראל […] מדובר בחציית קו אדום. אילוץ מבקשי מקלט לבחור בין כליאה לעזיבת המדינה מפר את תקנות ההגנה הבינלאומיות שישראל עזרה לכונן בעקבות השואה, שנועדו להגן על מי שבורחים ממלחמה ומרצח עם". מנכ"לית הארגון ישראל, סיון כרמל אמרה אז: "לישראל יש את האחריות ואת היכולת לעשות את הדבר הנכון ולא לסכן את חייהם של הפליטים שהגיעו לתחומה".

ההגירה והמהגרים הם הנושא המרכזי במערכת הבחירות שתתקיים השבוע בארה"ב. HIAS הוא ארגון חשוב ומכובד המתנגד למדיניות ההגירה של טראמפ. הקהילות היהודיות הקונסרבטיביות והרפורמיות תומכות ברובן בארגון ובמדיניותו. דבר זה היה ידוע לרוצח, ומשום כך פעל כפי שפעל. טראמפ, מצדו, כפה עצמו על הקהילה הדואבת בביקורו בבית הכנסת למרות התנגדות רבה בעיר ובקהילה.

טראמפ לא בא בשבילם או כתוצאה מדאגה להם. ביקורו היה חלק מקמפיין הבחירות שלו. הקהילה המוסלמית בפיטסבורג, לעומת זאת, אספה תוך יומיים 120 אלף דולר לעזרה לנפגעי בית הכנסת. בשבת שעברה התקיימו בבתי כנסת רבים בארה"ב תפילות משותפות למוסלמים ויהודים. זו תשובה הולמת לטראמפ.

אבישי ארליך

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב