כשראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הודיעה בחודש שעבר על בחירות בזק ב-8 ביוני, ההנחה הרווחת בקרב פרשנים מהשמאל ומהימין כאחד הייתה כי הבריטים יבצרו את מעמדה של המפלגה השמרנית (הטוריז) בשלטון. מיי, שלא נבחרה לראשות מפלגה אלא ירשה את כיסאה, הלכה למערכת הבחירות בציפייה להגדיל את הרוב של מפלגתה בפרלמנט וכך לחזק את כוחה הפוליטי לקראת המשא ומתן על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.
ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור, נואם בהפגנה נגד הנשק הגרעיני (צילום: מורנינג סטאר)
ג׳רמי קורבין, המנהיג השמאלי של הלייבור, שמאותגר לכל אורך כהונתו בידי כוחות המרכז והימין במפלגתו, נראה בעת הכרזת הבחירות כבר–מינן פוליטי ברמה הארצית. מיי תכננה לנצל את חולשתו של קורבין, העסוק בקרבות פנימיים, כדי להביא את הלייבור לשפל חסר תקדים – פחות מ-200 מושבים בפרלמנט. למרות זאת, מאז תחילת קמפיין הבחירות משתנה המגמה בבירור לטובת הלייבור. מיי והשמרנים עושים את כל הטעויות האפשריות, בעוד הלייבור מציג חזון סוציאל–דמוקרטי ברור וקוהרנטי, הכולל תכניות כגון עצירת ההפרטה של מערכת הבריאות, ביטול שכר הלימוד באוניברסיטאות, הלאמה של מערכת הרכבות ומיסוי פרוגרסיבי. בימינו, מצע כזה הוא מעשה רדיקלי מצד מפלגת מרכז–שמאל מסורתית.
זינוק אדיר בסקרים
ככל הנראה, תרזה מיי בכל זאת תצא ממערכת הבחירות הנוכחית כראשת ממשלת בריטניה. לטוריז יתרון מבני בתקופה זו, בראש ובראשונה בשל שיטת הבחירות האזורית
העובדת לטובתם, אך גם עקב הירידה הדרסטית בתמיכה במפלגת הימין הקיצוני יוקיפ, אשר לב מצעה היה הברקסיט. רוב הקולות של מפלגת יוקיפ עוברים כעת לשמרנים, והיא כלל אינה מתמודדת באזורי בחירה בהם לטוריז יתרון מובהק. סיבה נוספת לנחיתות של הלייבור נובעת מההצבעה הגורפת למפלגה הלאומית הסקוטית בחלק זה של הממלכה המאוחדת, שבעבר היה מעוז של תמיכה בלייבור.
ואולם, סיכויים להחלפת השלטון אינם כל הסיפור. המומנטום הפוליטי שצבר הלייבור בשבועות האחרונים הוא כמעט חסר תקדים במערכות בחירות. הפער בין הטוריז ללייבור בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית עמד על 20 אחוזים. לפי הסקרים האחרונים, הלייבור צמצמו פער זה ל-5 נקודות אחוז! מעבר לעובדה שלא היה ללייבור הרבה לאן לרדת, שינוי המגמה נובע מפערי מדיניות ואידיאולוגיה אמיתיים, שבאו לידי ביטוי במצעים של שתי המפלגות. בעוד המצע של הלייבור, ״עבור הרבים ולא המעטים״, הציג תכנית סדורה ליצירת חברה שוויונית בבריטניה, השמרנים הציעו לציבור רק עוד קיצוצים וצנע.
הקמפיין של הטוריז התרכז בדמותה של תרזה מיי, בהנחה שהיא נראית בעיני הבריטים מנהיגה קשוחה שתשמור על האינטרסים של האזרחים במשא ומתן על הברקסיט. הימור זה נכשל כישלון מפואר משהתגלה כי מצע הטוריז מגדיל באופן משמעותי את הנתח שיאלצו קשישים לשלם מכיסם על הטיפול בהם. יצוין, כי מרבית התמיכה בשמרנים באה מקרב אנשים מבוגרים, בעוד הלייבור מוביל בקרב צעירים. לאחר שנחשף אותו ״מס שיטיון״, חזרה בה מיי ממדיניות זו בצורה רשלנית, שעלתה לה באובדן אמינות חמור.
האמת על טרור ואימפריאליזם
פיגוע ההתאבדות במנצ׳סטר ב-22 במאי, בו נרצחו 22 איש אחרי הופעת פופ ושעליו לקח דאעש אחריות, אמור היה לעצור את התחזקות הלייבור ולשחק לידי הימין. ההנחה הרווחת בציבור הבריטי ובקרב פרשנים היא שטרור פועל תמיד למען הימין, הנתפס כחזק יותר וכשיר להתמודדות עם איומים ביטחוניים. ואולם, נראה שהנחה זו, שנזרקה לאוויר גם לקראת הבחירות בצרפת, נכונה רק כשהשמאל מנסה להידמות לימין ביחסו לטרור.
ג׳רמי קורבין עושה דברים אחרת. במקום להתיישר עם גלים איסלאמופוביים ולאומניים בעקבות הפיגוע, הוא בחר להצביע על הקשר בין הטרור הבינלאומי ובין ההתערבות של מעצמות המערב, כולל בריטניה, במדינות זרות. קורבין, שהיה מהמתנגדים הקולניים ביותר להשתתפות בריטניה במלחמה בעיראק, נשא ביום ו׳ (26.5) את נאומו הראשון אחרי הקפאת הקמפיין בעקבות הפיגוע ובחר לגעת בנושא הרגיש ביותר: ״מומחים רבים ובהם אנשי מודיעין ואנשי שירותי הביטחון הצביעו על הקשר בין המלחמות שממשלותינו תומכות או משתתפות בהן, כמו בלוב [המחבל במנצ׳סטר היה ממוצא לובי, נ״פ, לבין מתקפות הטרור כאן בבריטניה״.
כמובן, הימין מיד קפץ כמוצא שלל רב ותקף את קורבין בתואנה שהוא מעניק לגיטימציה לטרור. אך לא הפיגוע ולא המתקפה הזיקו למצב הלייבור בסקרים – נהפוך הוא.
גם אם קורבין והלייבור לא ינצחו הפעם, התמונה מתחילה להתבהר: שמאל עקבי, סוציאליסטי ולא מתנצל, שאומר את האמת בלי בושה, הוא הדרך להתמודד עם הימין. המצב בבריטניה מראה כי יש קהל צעיר ונלהב לעמדות שמאליות, והאינטרס של הציבור הרחב הוא במימוש עמדות אלה. כדי להשיג הישגים צריך תנועה רחבה והנהגה אמיצה.
נמרוד פלשנברג
