הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל–אביב, "דוקאביב" ה-22, יפתח השבוע (3.9) ויימשך עד למוצ"ש, 12 בספטמבר. השנה, בניגוד לשני העשורים הקודמים, ייערך הפסטיבל במתכונת קורונה מיוחדת. הפסטיבל יקיים הקרנות דרייב אין, הופעות, מפגשי יוצרים והקרנות מקוונות – והכל בהתאם למגבלות המשתנות.

"לשבות או לחדול": הפגנת עובדים במהלך השביתה הכללית הארוכה בצרפת בשנת 1985 שהובילה להפלת ממשלת ג'ופה (צילום: הומניטה)

במסגרת דוקאביב יוקרנו השנה 115 סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם (בסך הכל מ-38 מדינות), תוכניות מחווה והקרנות מחודשות אונליין. השנה תתאפשר גם תרומה ישירה ליוצרות וליוצרים דרך קרן תל אביב, ועיריית תל אביב–יפו הבטיחה להכפיל את התרומות. כמדי שנה, ממליצה מערכת "זו הדרך" על עשרה סרטים מתוך המבחר העצום של הסרטים התיעודיים:

שלום לקובנים! (1963), הפנתרים השחורים (1968). שני סרטים קצרים משנות ה-60, 30 דקות כל אחד, של הבמאית הצרפתיה אנייס ורדה שנפטרה במארס אשתקד, העוסקים בשנותיה הראשונות של המהפכה הקובנית ובתנועת המחאה של השחורים בארצות–הברית.

ארבע אמהות (ישראל, 2020). של רפאל לוין ודנה קידר לוין, על מאבקן של הנשים נגד מלחמת לבנון הראשונה בדרישה להחזיר את הבנים הביתה.

הלובי (ישראל, 2020). הסרט עוסק באיפא"ק – הלובי הפרו–ישראלי הכל יכול הפועל בקונגרס. במאית: מור לושי.

קולקטיב (רומניה/לוקסמבורג, 2020). סרטו של אלכסנדר ננאו עוקב אחר שריפה מרובת קורבנות במועדון בבוקרשט, שחקירתה חשפה שחיתות והובילה להתפטרות הממשלה.

מלחמתה של רעיה סיניצינה (ישראל, 2020). יפים גרבוי מתעד אחת מגיבורות המלחמה הפטריוטית הגדולה נגד הכובש הנאצי בברה"מ, שלחמה בלנינגרד בעת המצור עליה.

לשבות או לחדול (צרפת, 2020). מעקב אחר השביתה הכללית הארוכה בצרפת בשנת 1985 שהובילה להפלת הממשלה, אך ממבט מקומי – עיירת כורים קטנה. במאי: ג'ונתן רסיניו.

המאבק (ארה"ב, 2020). אליס סטיינרברג, ג'וש קרינגמן ואלי דספרה עוקבים אחרי המאבקים לזכויות האדם שהובילה האגודה לזכויות האזרח בארה"ב בשנות ממשל טראמפ.

כפר הנשים (צרפת/ארמניה, 2019). הנשים בכפר הארמני הקטן ליצ'ק חורשות, חוטבות עצים ומטפלות בילדים ובקשישים. גברי הכפר עובדים מרבית חודשי השנה ברוסיה – כי שם מצויה הפרנסה. במאית: תמרה סטפניאן.

אפיצנטר (אוסטריה/צרפת/ארה"ב, 2020). בעיניו של הבמאי הוברט סאופר, הוואנה היא יפהפייה מסתורית וגדושה סתירות. מפגש עם תושבי בירת קובה, המתמודדים עם מצור אמריקאי בן יותר מחצי מאה.

יידיש (ישראל/צרפת, 2020). שבעה אנשים צעירים מספרים לבמאית נורית אביב על שירת האוונגרד שנכתבה ביידיש בין שתי מלחמות העולם.

בעינייך, אני רואה את ארצי (מרוקו, 2019). בני זוג מוסיקאים, נטע אלקיים ועמית חי כהן, יוצאים למסע הופעות ומפגשים מוסיקאליים במרוקו. במהלכו הם גם מתחקים

אחר שורשי משפחותיהם. השפה, התרבות והנופים מכריחים אותם לתהות איפה בדיוק ביתם. במאי: קמאל האשקר.

לרכישת כרטיסים ולתכניה המלאה: https://www.docaviv.co.il/org

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"