"התוכנית של הממשלה למאבק בנגיף הקורונה לא ברורה, לא שקופה ולא מציעה פתרונות" – אמר ביום ראשון ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) בדיון הסוער שנערך בוועדת החוקה של הכנסת בהשתתפות הממונה על המאבק בנגיף הקורונה, פרופסור רוני גמזו. דברים אלה נאמרו עוד בטרם ביצע ראש הממשלה בנימין נתניהו את "הפליק–פלאק לאחור" – ביטול הסגר על שמונה ערים ואימוץ תוכנית העוצר הלילי.
אין להתפלא שסקר שפורסם במוצ"ש בחדשות 12 הראה כי 64% מאזרחי ישראל מעניקים לנתניהו ציון שלילי ביותר בניהול המשבר. באותו יום פורסם שמאז תחילת המגיפה נפטרו אלף חולים ושישראל היא שיאנית הנדבקים בנגיף יחסית לגודל האוכלוסייה. שיעור התמותה הוא כה גבוה עד שבקרוב ימותו כמאה חולים מדי שבוע, חלקם צעירים. לדברי פרופסור רן בליצר, מבכירי מטה המאבק בקורונה, "את המוות של רובם ניתן היה למנוע" ("הארץ", 7.9). היקף המחדל של ממשלת הימין כולה, ושל נתניהו בפרט, מתבהר עם עליית מספר הקורבנות.
הממשלה מפיצה את המסר לפיו "כולנו אשמים". כך היא מנסה להסתיר את אחריותה לאסון ואת דבקותה במדיניות הניאו–ליברלית (ר' מאמר בעמ' 5 בגיליון השבוע של "זו הדרך") המעמיקה את המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי שהפך גם למשבר פוליטי. לא מדובר רק בהפגנות ההמוניות נגד השלטון המושחת הנערכות בסופי שבוע.
"המצב שנוצר הוא ביטוי של חוסר האמון במערכות הממסדיות, ואנחנו נקראים להגן על עצמנו ועל משפחותינו", הדגישה ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת). אכן, מול המחדל הקטלני והמתמשך הכרחי לקחת אחריות אישית וחברתית – וזה כולל התגייסות למחאה להפלת שלטון הימין.
