על רקע הפגנות ענק שכדוגמתן לא ראו אזרחי פרו בעשורים האחרונים, בחר הקונגרס הפרואני (16.11) בפוליטיקאי הבורגני הוותיק פרנסיסקו סגאסטי להנהיג את המדינה לאחר התפטרותו של הנשיא הזמני הקודם – חמישה ימים בלבד אחרי שהאחרון נכנס לתפקידו. סגאסטי יכהן כנשיא זמני עד לבחירות האמורות להתקיים באפריל 2021. קודמו בתפקיד, מנואל מרינו, פרש חמישה ימים לאחר שהושבע להחליף את הנשיא המודח מרטין ויסקרה. האם סגאסטי יחזיק מעמד עד אפריל? לא ברור. המחאות התחדשו במלוא כוחן בשבוע האחרון.
גרפיטי באחד מפרברי לימה, בירת פרו: "השיטה לא יכולה להיאבק בשחיתות – כי השחיתות היא השיטה" (צילום: פטריה רוחה)
המשבר הממשלתי בפרו הוא תולדה של משבר מבני מעמיק, ולו שורשים בסדר הכלכלי והפוליטי העולמי. המשבר העולמי מחריף, והאוליגרכיה השולטת בקפיטליזם הגלובלי נואשת יותר ויותר בניסיונה לשלוט במשאבי הטבע באזורים שאינם תחת ריבונותה, הנחוצים לה כמקור אנרגיה זול וכסחורה עוברת לסוחר. שליטה זו מאפשרת לבעלי ההון למקסם את רווחיהם. במדינות כמו פרו, בעלי הון זרים שולטים במשאבי הטבע ללא עוררין. ניצול זה של משאבים לא–להם מתבסס על חקיקה ענפה, שכל תכליתה לאפשר את המשך הגזל, בכל מחיר; לרבות החלפת עבדיהם הנרצעים בנשיאות המדינה.
על המאבק בשחיתות
חיוני עבור האימפריאליזם שהתושבים בפריפריה הגלובלית לא יבינו את המצב לעומקו. ללא תודעה קשה עד מאוד להתארגן ולהיאבק להשבת השליטה הלאומית במשאבי הטבע. כחלק מהאסטרטגיה לשמירת האינטרסים האימפריאליסטיים, עוסקים אמצעי התקשורת ההגמוניים בפרו לעיתים קרובות ב"שחיתות השלטון". שחיתות אכן קיימת, אבל היא מהותית לאופן השליטה הזרה בכלכלה הפרואנית. לעיתים קרובות פורצות מחאות המוניות נגד השחיתות ו"למען השבת הסדר על כנו". כאילו ש"הסדר" – בייחוד הסדר החברתי, אי–פעם תיפקד היטב בשירות רוב האזרחים. חשוב להיאבק בשחיתות – אבל זו אינה מתמצית במערכה נגד אישיות זו או אחרת. השחיתות טמונה עמוק במבנה החברה הקפיטליסטית.
שלא יהיו אי–הבנות. מאבקים חברתיים ומעמדיים אכן נערכים לאורכה ולרוחבה של פרו. לפי נתונים שפרסם נציב קבילות הציבור, בחודש ספטמבר נרשמו 189 "סכסוכים חברתיים פעילים" לרבות 125 המוגדרים "סביבתיים–חברתיים" וכאשר ל-105 מהם קשר ישיר לענף המכרות. מנתונים אלא ניתן להבין, כי במרכז המאבקים העממיים ניצבות כעת המערכות על השליטה במשאבים, בייחוד באזורי הפריפריה. מציאות זו אינה באה לידי ביטוי באמצעי התקשורת הממסדיים וגורמי האופוזיציה הפוליטיים הממסדיים ברובם אינם מודעים לה.
המערכה לשינוי מן היסוד
בפעולות המחאה בפרו בשבועות האחרונים אכן ניכרת הדרישה, לפחות בקרב חלק מהמשתתפים, לשינוי הסדר החברתי. בין הסיסמאות שנשמעו בהפגנות היו קריאות להפלת המשטר הניאו–ליברלי, למען כינון חוקה חדשה המבוססת על עקרונות הצדק החברתי, להרחבת זכויות העובדים ועוד. אך לדאבון לבי, המערכה למען השליטה בכלכלה ובמשאבים הלאומיים טרם מצאה ביטוי במחאה ההמונית.
המטרה של החלקים העקביים ביותר במחאה צריכה להיות חשיפת מנגנוני השליטה האימפריאליסטית בכלכלה ובחברה של פרו. כל אזרח חייב לדעת שהמשאבים הלאומיים נשדדים בידי מתי מעט – חברות רב–לאומיות זרות. עתה גם הזמן להעמיק את התודעה הפוליטית המעמדית, להתארגן במסגרת אסיפות עממיות מקומיות על מנת להקים את האסיפה הלאומית של העמים – כפי שדורשת הקונפדרציה הכללית של העובדים (CGTP). יש ליצור את המסגרת הפוליטית שבאמצעותה תהיה המחאה אפקטיבית ובעלת אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח.
פרננדו מסה אורקיחו, לימה
