עאדל עאמר (55), תושב כפר קאסם, נשוי ואב לארבעה, למד באוניברסיטת מוסקבה תקשורת ועיתונות, ועבד שנים ספורות כעורך ביומון "אל–אתיחאד". ניהל במשך עשור וחצי תכניות חינוכיות במדרשה לחינוך, לדמוקרטיה ולשלום. נבחר למזכיר מחוז המשולש של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י),ומאז 2015 מכהן כמזכ"ל מק"י.
מזכ"ל מק"י, עאדל עאמר (צילום: אל אתיחאד)
מהן הסכנות הנשקפות משלטון ההון והימין?
ממשלת נתניהו אמנם מגדירה עצמה ממשלת ימין, אך היא למעשה ממשלת ימין התנחלותי וקיצוני. היא מייצגת את הימין האגרסיבי ביותר במפה הפוליטית הישראלית. היא פוגעת בשיטתיות במיעוט הערבי–פלסטיני, אך מנהלת מתקפה גם נגד השכבות המוחלשות כולן, ערבים ויהודים כאחד.
בישראל יותר ממיליון אזרחים החיים מתחת לקו העוני. אך גם לעוני אופי לאומי: רוב העניים בישראל הם בני המיעוט הערבי–פלסטיני. ככל שמעמיק העוני בחברה הישראלית, מגביר הממסד את טיפוח ההסתה והקיצוניות נגד המיעוט הערבי. העניים בחברה הישראלית נופלים קורבן לאויב האמתי שלהם, ליריב המעמדי בדמותה של הממשלה, למדיניות ההפרטות הניאו–ליברלית ולכרסום בתקציבים ובשירותים החברתיים.
אדישות הרשויות ביחס לתאונות העבודה הנערמות היא רק ביטוי אחד לתפישה החברתית והכלכלית הקלוקלת של ממשלה זו. אי הטיפול בתופעות האלימות, בעיקר בחברה הערבית, הוא ביטוי נוסף להתייחסות הגזענית של הממשלה.
אילו אתגרים עומדים בפני הקומוניסטים בישראל?
האתגר הגדול ביותר בתקופה זו – לעשות כל מאמץ להפיל את הממשלה. המשך קיומה מסכן לא רק את החברה הישראלית פנימה, אלא גם את שכנותיה. בעת האחרונה מאיימת הממשלה בתוקפנות כלפי עמי האזור. ההתקפות המערביות כמו גם הפלישות האוויריות של חיל האוויר הישראלי והעזרה 'ההומניטרית' של ישראל ללוחמים ג'יהאדיסטיים בגולן, נועדו לפלג את סוריה למחוזות השפעה, למדינות קטנות ומוחלשות הקמות על בסיס דתי ועדתי. זו מטרתה האמתית של התקיפה בסוריה. הניסיון להציג אותנו, את חד"ש ואת מק"י, כמי שתומכים בנשיא הסורי ובמשטר הסורי, הוא סילוף זדוני ומכוון כדי להסיט את נושא הדיון.
האתגר השני הוא המשך המאבק לשלום צודק ובר קיימא, ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל בגבולות הרביעי ביוני 67, שבירתה ירושלים המזרחית, תוך פתרון סוגיית הפליטים לפי החלטות האו"ם. זו המערכה העיקרית שלנו כמפלגה קומוניסטית וערבית–יהודית. פתרון הסוגיה הפלסטינית ישפיע בצורה חיובית על ההתמודדות עם תופעות הפשיזציה, תסייע למיגור העוני ותסדוק את הקרקע תחת רגליה של הממשלה הניאו–ליברלית. לכן התשובה לרדיפת המיעוט הלאומי הערבי–פלסטיני, לרדיפת המיעוט הפוליטי בחברה הישראלית, לפשיזם הגואה ולמדיניות ההתעמרות בשכבות המוחלשות היא חזית משותפת יהודית–ערבית נגד הממשלה.
זו משימה קשה, אבל חיונית מאוד. הדיסאינפורמציה וההסתה שמקורן בראש הפירמידה יוצרות מסך עשן בפני החברה הישראלית. לצערי, עם השנים הופך העשן סמיך יותר ויותר. זו חובתנו להמשיך להיאבק, ולהתקדם אפילו בצעדים קטנים.
כאשר הצגנו לפני יותר מ-40 שנה את תכניתנו לפתרון הסכסוך המבוססת על שתי מדינות, זו לא הייתה מקובלת על מרבית החברה הישראלית, וגם לא על רבים בחברה הפלסטינית. אבל העקשנות של מק"י, מאבקה הנחוש והסתכלותה ארוכת טווח הפכו אותה נחלת הכלל. מן הסתם, לא כולם אימצו את הפתרון שלנו באופן מלא ויש המוסיפים סייגים כמו 'חילופי שטחים' או מתעלמים מחשיבות פתרון שאלת הפליטים, אך פתרון שתי המדינות נמצא היום על השולחן. עובדה זו היא מקור לאופטימיות ומעודדת להמשיך במאבק גם על דעת הקהל הישראלית.
דווקא עכשיו נודע לפתרון שתי המדינות משנה חשיבות; בייחוד נוכח הגל הפשיסטי העכור המכה בחברה הישראלית וצעדי הסיפוח של הימין המתנחלי. התשובה לסיפוח, למדיניות אפרטהייד של הפרדה גזענית בשטחים הכבושים ולפשיזם הגואה בישראל – הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שתממש הזכות הבסיסית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ותציל את החברה הישראלית מהמחיר שגובה הכיבוש. זה הפתרון הריאלי היחיד האפשרי כיום, וזאת למרות הקשיים שמערימה סרבנית השלום, ממשלת ישראל.
מה הסיכוי ליישום החזון האינטרנציונליסטי?
דווקא בגלל מורכבותה של המציאות, שום גורם אינו יכול לנצח במערכה לבדו. כדי להתמודד מול מדיניות הממשלה דרושים חזית של כל מתנגדי הכיבוש ושוחרי השלום והדמוקרטיה ומאבק יהודי–ערבי משותף. כל גורם לבדו חלש מכדי לנצח. כדי להגשים בחברה הישראלית עתיד רציונלי יותר, אנושי יותר, בטוח יותר ושוויוני, למען עתיד כזה, אנו נתמיד במאבק אינטרנציונליסטי המבוסס על מטרות משותפות, כזה הרואה עתיד משותף וחיים משותפים על בסיס של שוויון אזרחי ולאומי בין יהודים לערבים.
קטעים מתוך הריאיון שפורסם במהודרת סוף השבוע של "אל אתיחאד". ריאיון נוטסף עם עאמר עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" של ה-1 במאי. ביום חמישי הקרוב, 3 במאי, בשעה 19:00 תתקיים אסיפה ציבורית עם מזכ"ל מק"י בסניף חד"ש–מק"י ביפו, רחוב השקמה 3
