מזכ"ל מק"י בתום הבחירות לרשויות: המאבק נגד חוק הלאום הגזעני לא ירד מסדר היום

"המאבק בחוק הלאום הגזעני לא ירד מסדר היום של חד"ש ושל המפלגה הקומוניסטית. עם השלמת הבחירות לרשויות המקומיות נשוב ונפעל במישורים הציבוריים, המשפטיים והבינלאומיים כדי להוביל לביטול החוק במהרה בימינו" – כך אמר השבוע מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית, עאדל עאמר, בשיחה עם "זו הדרך".

2018-11-06_203804

השיחה עם עאמר נערכה בתום ספירת הקולות בבחירות המוניציפליות בהן נרשם "תהליך התאוששות ושיקום של חד"ש במישור המקומי", לפי הגדרתו.

 

מהי המסקנה הפוליטית המרכזית מהבחירות הללו?

המסקנה המרכזית היא כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את המועמדים שלו או אלה שזכו בתמיכתו. זה כישלון אישי, אבל בייחוד כישלון פוליטי להשליט סדר יום ימני קיצוני – כפי שקרה למשל בירושלים. מפלתו של השר המתקרא "לענייני ירושלים", זאב אלקין מהליכוד, מהדהדת במיוחד. אינני סבור שהמועמדים המתחרים בסיבוב השני על ראשות העירייה מציגים חלופה למשנתו של אלקין, אבל הפסדו של מועמד הליכוד היא, אני מקווה, סימן לבאות. בעיריית ת"א-יפו, בה עד לפני עשורים מעטים שלט דרך קבע נציג הליכוד, ספגה מפלגת השלטון הפסד חסר תקדים: חבר אחד בודד במועצת העיר, בה מכהנים 31 חברים! זאת, בניגוד לרשימה "אנחנו העיר", שהיא הסיעה השלישית בגודלה עם ארבעה חברי מועצה.

לדעתי, חיוני ללמוד את הניסיון של "אנחנו העיר" וליישמו בערים הגדולות וביישובים בהם מתגוררים יהודים וערבים. המסר הפוליטי של אסף הראל, מועמדה לראשות העיר, ושל יתר מועמדי הרשימה היה אנטי-גזעני ודמוקרטי במובהק, ללא "אבל" וללא הסתרת עמדות עקרוניות. עמדות אלה – נכונות במישור המקומי ואף במישור הארצי.

 

ד"ר נואהד עלי אמר ל"הארץ" (4.11) כי תוצאות הבחירות ברשויות הערביות שיקפו את ירידת כוחן של המפלגות. האם הוא צודק?

אמירה זו נכונה באופן חלקי. למשל, לגבי מפלגות כגון תע"ל או בל"ד. היא בהחלט אינה נכונה לגבי חד"ש. החזית רצה בכמעט 40 רשויות מקומיות בחברה הערבית וזכתה בנציגים רבים במועצות, ואפילו ברהט שבנגב, בה לראשונה נבחר לתפקיד נציג חד"ש.

בניגוד למכה שספגה החזית בבחירות של 2013, היא שבה להנהיג את היישובים ב"משולש יום האדמה" (סכנין, דיר חנא ועראבה). כמו כן, לאחר 20 שנה, שבה החזית להנהיג את כפר יאסיף. אין לשכוח את הניצחונות בעילבון ובבועיינה-נוג'ידאת. נוסף לכך, לראשונה נבחר מועמד חד"ש לעמוד בראש  המועצה  בג'לג'וליה.  להערכתי, יש  לנו  סיכויים רבים לזכות בראשות המועצות דיר אל-אסד וכבול בסיבוב השני ב-13 בנובמבר.

האם זו נסיגה או התקדמות? מובן שזו התקדמות. לצערי ישנם חוקרים באקדמיה המנסים לגמד את הצלחת חד"ש בבחירות כדי לקדם אג'נדות אישיות או פוליטיות שאין להן שום קשר למציאות בשטח.

לעומת ההישגים של חד"ש, בל"ד איבדה את נציגיה במועצות הערים חיפה, נצרת וטירה. רק ביפו נבחר נציגה למועצת העיר. ח"כ טיבי מתגאה ב"הישג בנצרת", אבל לתוצאות הבחירות בעיר זו אין דבר עם פועלו של טיבי או תומכיו.

 

יחד עם זאת, בנצרת, ביפיע ובאיכסאל, חד"ש ספגה מפלה…

זה נכון. אין בכוונתי להתעלם מכך. בנצרת נבחר שוב המועמד המקורב לשלטון הימין, וביפיע הפסדנו לאחר עשרות שנים בהן חד"ש ומק"י שלטו במועצה. הפסד צורב נרשם גם באיכסאל. במידה לא מבוטלת אנחנו האחראים למפלה באזור נצרת. יש לרדת לעומק הבעיות שנתגלו במהלך מערכת הבחירות ואף קודם לכן, כדי שבבחירות הבאות נצליח לפתור אותן. אני מבטיח שנלמד את הנושא על כל היבטיו, נגיע למסקנות וניישמן.

 

בתום מערכת הבחירות פרצו עימותים אלימים בכמה יישובים ערביים: בסכנין, במג'ד אל-כרום, בטורעאן, בערערה, בנחף, בכפר כנא, בטובא-זנגרייה ועוד. מה דעתך על תהליך הרסני זה?

הניצוץ לפרץ האלימות הנוכחי הוא, אולי, תוצאות הבחירות. אבל גילויי האלימות, תוך הוכחת אזלת ידה של המשטרה, קיימים ומתגברים זה זמן רב. לאלימות סיבות חברתיות וכלכליות, ובתקופת הבחירות המקומיות היא מקבלת ממד נוסף: שליטה במשאביה של הרשות המקומית, שאפשר לתרגמה למקומות עבודה ולהשפעה.

אין לשכוח שהרשויות המקומיות הפכו המעסיקות הגדולות ביישובים הערביים, בהם אין כמעט אזורי תעסוקה ויש מעט מאוד הזדמנויות תעסוקתיות, גם לבוגרי האקדמיה. יש להוסיף לכך את הקלות הבלתי-נסבלת בה ניתן להשיג כלי נשק מכל הסוגים, ואת התסכול הרב השורר בקרב תושבים רבים.

 

האם המאבק נגד חוק הלאום נשכח בצל הבחירות?

לא, ואף רחוק מכך. במערכת בחירות זו קשרה חד"ש ככל יכולתה בין המאבק בחוק הלאום הגזעני לבין מציאות האפליה הקיימת בכל מקום ומקום. חשוב לומר: ההצלחה הייתה חלקית בלבד. בתום מערכת הבחירות המקומיות נשוב ונתגייס מחדש למערכה נגד חוק הלאום, שעוד רחוקה מסיום. השנה הקרובה היא שנת בחירות כלליות, והמאבק יימשך.

 

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב