מזכיר המפלגה הקומוניסטית העיראקית: נחוצה ממשלה שבסיסה אינו אתני

ליד כיכר אנדלוס, במעמקי צירי התנועה המרכזיים של הבירה בגדד, שוכנים משרדי המפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשבוע שעבר (25.5) הושלכה פצצה על מטה המפלגה. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק לרכוש. "אין לנו ספק שהתקפה פחדנית זו היא תגובה לתפקיד שממלאת המפלגה במאמצים לכונן ממשל פדרלי חדש על בסיס רפורמות פוליטיות, חברתיות וכלכליות; הרחק מסדר יום המוכתב על רקע אתני, עדתי וסקטוריאלי", הגיבה המפלגה בגילוי דעת שראה אור יממה לאחר ההתקפה.

2018-06-03_185154

מזכיר המפלגה הקומוניסטית העיראקית, ראאד פהמי (צילום: אלאכבר אלעיראקי)

בעקבות ההתמודדות המפתיעה של המפלגה בשותפות עם ברית סאיירון, בראשה עומד המנהיג השיעי מוקטאדה אלסאדר, וההצלחה האלקטורלית של השותפות שהשיגה 55 מושבים מתוך 329 מושבים בפרלמנט, בחרנו להביא את עיקרי הדברים של מזכיר המפלגה הקומוניסטית העיראקית, ראאד פהמי, בשיחה עם כתב "אלג'זירה" (25.5):

אתם, בשמאל הרדיקלי, מצאתם שותפים בצדה הימני של המפה הפוליטית בעיראק. הכיצד?

ניתחנו את הסיטואציה הפוליטית בעיראק בהתייחס למאזן הכוחות ולשינויים שאנו מקווים להוביל. עיראק צריכה הייתה קודם כל להיפטר מהכיבוש ולהשיב לעצמה את ריבונותה. עכשיו אנו מתמודדים עם שיטה קפיטליסטית. עניי עיראק סמוכים ובטוחים כי הבלוק הסאדריסטי יחולל שינוי. אנו נקדם צדק חברתי, נשאף ליצירת מקומות עבודה ולהאצת הבסיס היצרני של הכלכלה.

מאז 2003, תלויה עיראק באופן מוחלט בנפט. החקלאות, מפעלי התעשייה והייצור – נעלמו ברובם, ותורמים לא יותר מ-1.25% מהתמ"ג. התכנית שלנו היא להחזיר את החקלאות לפעולה, להתניע מחדש את התעשייה היצרנית ולספק הגנה לאזרחים. במובנים של פיתוח חברתי, אנו רוצים לחזק את חוקי העבודה ואת החקיקה הפיסקלית. אל לה, לעיראק, להיות רק שוק לצריכה עבור שכנותיה היצרניות.

אתה מציג חזון של מדינת רווחה, אך אתם רק מרכיב אחד בקואליציה. כמה אפקטיבי המסר שלכם?

לשותפינו הסאדריסטים יש תוכן חברתי מוצק במצע. אולי הוא אינו מנוסח באופן שאנו כותבים, אך קואליציית סאיירון כולה בהחלט בעד צדק חברתי.

יש לנו הרבה מן המשותף, ולא בכדי הבסיס הפוליטי של הסאדריסטים הוא בקרב העניים והמוחלשים. אנו חיים במדינה שנקלעה למשבר עמוק: לא רק במובן הביטחוני ובכל הקשר לטרור, כי אם גם שיעור אבטלה גבוה, שירותים ציבוריים קורסים ומנגנונים מדינתיים בלתימתפקדים. האתגר הוא לבנות קואליציה רחבה שתהא תואמת את האינטרס הלאומי.

בהנחה שתגיעו לשלטון, איזה סדר יום תקדמו? מה תרצו להשיג בחודשים הראשונים?

יש דברים שאפשר להשיג בטווח הקצר, כאוריינטציה לקראת רפורמות ארוכות טווח. האתגר הראשון הוא להקים ממשלה שקווי הבסיס שלה לא יהיו אתניים ועדתיים. חקיקה לחיזוק הביטוח הלאומי נחוצה. תיקי השחיתות הישנים נגד בכירים צריכים להיפתח בשנית. נוסף לכך, יש לבצע פעולות קונקרטיות לשיפור השירות הציבורי והחינוך.

מערכת הבריאות נגועה אף היא בשחיתות עמוקה. הממשלה צריכה לקדם תכנית עם לוחות זמנים ברורים. כמו כן, אם נהיה בשלטון נהיה מוכרחים לשקול מחדש את שיטת המיסוי בעיראק, לרבות מיסוי הנדל"ן. לא הכול ניתן להשגה בארבע שנים, אך זה יהיה צעד בכיוון הנכון.

מה החזון של ברית סאיירון ליחסיה של עיראק עם מדינות אחרות? אתם ואלסאדר התנגדתם לפלישה האמריקאית ולהשפעה מבחוץ.

אנו בעד יחסים בילטרליים עם כל המדינות, בתנאי שאלה יכבדו את ריבונותה של עיראק ולא יתערבו בענייניה הפנימיים. אפשר לקיים על בסיס זה יחסים עם כל שכנותיה של עיראק על בסיס כבוד הדדי.

לעולם לא נסכים לקבל בסיסים צבאיים של משטרים אחרים בתוך שטחה של עיראק. כל עוד נלחמנו בדאעש, היה אולי צורך בבסיסים בינלאומיים בתוך המדינה. צורך כזה כבר איננו קיים. הנוכחות היחידה שקיימת כעת היא של יועצים. נוכחות צבאית אמריקאית לבטח איננה מקובלת, וכל ממשלה עיראקית שתהא לא תתיר כזו. עלינו לבנות עיראק ריבונית ועצמאית. כל הגורמים הזרים צריכים לכבד את עיראק, בין אם אלה אמריקאים, איראנים או אחרים.

יש לעבוד עם העם, ולמסד סולידריות ואחדות עממית עיראקית. עד כה היה העם מפולג, ולכן כוחות זרים התערבו בקלות ומצאו אוזניים קשובות תוך העמקת הפלגנות.

ומה באשר לטהראן? יש קשרים אידאולוגיים וכלכליים מובהקים בין עיראק לשכנה מעבר לגבול. אי אפשר להתעלם מהם בקלות

ניקח כדוגמא את "האשד אלשעבי", ארגון גג של 40 מיליציות, שיעיות ברובן. "האשד" הוא ארגון עיראקי. כן, ברור שהוא מקורב לאיראן, אך אנו מתעקשים כי כל הכוחות צריכים להיות מחויבים לאינטרס העיראקי קודם כל.

זה נכון גם לגבי כל יתר הגורמים הצבאיים והפוליטיים. כאשר אנו מדברים על בניית המדינה מחדש, בניית הכוחות המזוינים מחדש, העיקרון הבסיסי הוא נאמנות לעיראק תחילה. עד כמה שאני יודע, כל הכוחות הפוליטיים והצבאיים, לרבות "האשד אלשעבי", אימצו את קווי הבסיס הללו. רק העיראקים יחליטו מי ישלוט בעיראק, לא אף גורם מבחוץ.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב