"אל תסתכל בקנקן, אלא בסוחרי הקנקנים", כתב חנוך לוין באחד ממחזותיו. הצעתו של המחזאי המנוח טובה גם ל"תוכנית הכלכלית" שהציגו בבורסה של תל–אביב (16.2) ראש הממשלה בנימין נתניהו והמיועד להתמנות לשר האוצר ("אם וכאשר"), ח"כ ניר ברקת. לא הוזמן לאירוע: שר האוצר המכהן בחמש השנים האחרונות, משה "נטל הראיה" כחלון.
התפאורה להצגה (לא של לוין, זו של נתניהו את ברקת) הייתה מתאימה ביותר: הבורסה לניירות ערך. את התוכנית הכלכלית של הימין שבשלטון הציגו שני בעלי הון, אם כי ברקת הוא בעל הון אמיד יותר. על פי דירוג "פורבס", ב-2019 הוערך הונו של ברקת כ-500 מיליון שקל, והוא הפוליטיקאי העשיר בישראל.
סיסמאות רבות הופרחו באוויר הבורסה, לרבות "נלחם ביוקר המחייה" ו"נוריד את מחירי הדיור";, הובטחו השקעות ענק בפריפריה ובהתנחלויות בשטחים הכבושים, הקמת בתי חולים… אולם מציגי התוכנים מיעטו לנקוב במספרים. השאלה שנשאלה שוב ושוב – "מהו המקור התקציבי לכיסוי ההבטחות?" – נותרה בלא מענה. אך השאלה שלא נשאלה היא: "מר נתניהו, מדוע אף לא אחת מהממשלות בראשן עמדת בעשור האחרון לא יישמה את הצעדים המוצעים?". נתניהו כדרכו הפטיר: "זו כלכלה חופשית ולא כלכלה מבוססת על ההסתדרות". אך הוא יודע היטב שאת המדיניות הניאו–ליברלית הקיצונית שהנהיג לא ניתן היה ליישם ללא סיועם של ראשי ההסתדרות בעשור האחרון – לרבות יו"ר ההסתדרות הקודם, ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן.
בהצגת התוכנית הכלכלית יש חידוש מסוים: מזה כעשור אין הליכוד מציג מצע או תוכנית כלשהי לקראת הבחירות. זאת בדומה למפלגות החרדיות. להיעדר מצע יתרונות רבים, ואחד מהם הוא שאפשר להבטיח ערב הבחירות כל דבר והיפוכו – אבל הכל רשום בקרח.
ימים לאחר ההכרזה "ההיסטורית" (כדבריו של ברקת) בדבר התוכנית הכלכלית, רצינו ללמוד עוד על פרטיה, אך לשווא חיפשנו אותה באתר הליכוד. הידיעות האחרונות שפורסמו באתר הבית של מפלגת השלטון הן מיוני 2019 ומדצמבר 2018. גם הקשה על הלשונית "בחירות 2020" שבאתר מאכזבת: "פרטים יפורסמו בקרוב", נכתב בהודעה לקונית. בקרוב? נותרו רק ימים ספורים לבחירות. אולי ניתן למצוא ולו רמז על אודות "התוכנית ההיסטורית" בדף הפייסבוק של הליכוד או של בנימין נתניהו? לא, גם בהם אין כל התייחסות לנושא.
סנדלר הולך יחף
יממה לפני הצגת התוכנית בבורסה, הציג אותה ברקת בפורום קהלת. שם ציין ברקת שהוגה התוכנית הוא פרופ' מייקל פורטר מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.
הרווארד היא אוניברסיטה פרטית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבמדינת מסצ'וסטס, והיא נחשבת לאוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר ולאחת הנודעות ביניהן. פרופ' פורטר הוא "גורו" מוכר בעולם העסקים האמריקאי בכל הנוגע בניהול תאגידים עסקיים, והוא מחברם של ספרים רבים בנושא. הוא אף מייעץ לתאגידים פרטיים ולממשלות ברחבי העולם.
אך אוי לבושה – דווקא בארצות הברית, מגרש הבית של פורטר, נקלעה חברת הייעוץ שהקים עם עמיתיו לקשיים בעקבות המשבר הקפיטליסטי שפרץ ב-2008, ופשטה רגל באופן סופי ב-2011. החברה "מוניטור גרופ" עסקה בייעוץ אסטרטגי לתאגידים ולמדינות, בהן לוב של מועמר קדאפי. לפי פרסומים בתקשורת האמריקאית, החברה פשטה רגל בשל חובות שצברה בהיקף של מאות מיליוני דולרים לבנקים, לספקים, לעובדים ועוד.
ברקת אמר בפורום קהלת כי תוכניתו מתבססת על עיקרון מנחה: "'יזמות ולא גזברות' ועל זווית ראייה עסקית, אשר תוביל את ישראל לקחת חלק בתחרות הגלובלית. זאת מתוך הבנה כי אנו לא מתחרים בינינו אלא מול המדינות החזקות בעולם". על פי תפיסתו של השר המיועד, ישראל היא עסק, ומטרתו של העסק היא להפיק רווחים במסגרת השוק הקפיטליסטי הגלובלי.
בייבי של מיליון דולר
התוכנית הכלכלית של הליכוד היא התוכנית המפלגתית המופרטת הראשונה בתולדות המדינה. כדרכם של נתניהו וברקת, כל מה שאמריקאי – טוב יותר; וכל מה שפרטי – פעמיים כי טוב. לדידם, אנשי מנהל עסקים בהרווארד מבינים את האינטרסים הכלכליים של ישראל טוב יותר מאזרחיה. אבל מתברר שגם הצגת התוכנית יקרה. לפי "דה מרקר" (19.2), הצגת התוכנית עלתה מיליון דולר (כ-3.5 מיליון שקל).
לפי ברקת, הוא גייס את הסכום משני תורמים מרכזיים ששמם טרם פורסם (אמריקאים?), בטרם התמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. במקביל, במערכת הדיווחים של מבקר המדינה מופיע, נכון ליום פרסום המידע, רק דיווח על 300 אלף שקל, שברקת תרם לעצמו בתחילת 2019.
ברקת עובד בשיתוף פעולה צמוד עם פורום קהלת, אליו הועברו מיליון הדולרים שגייס. קהלת, מכון מחקר בעל תפיסת עולם כלכלית ימנית–שמרנית, שילם בתורו את הכסף לפורטר ולסוקרים אמריקאים מהשורה הראשונה – אותם גם נתניהו מכיר. אחד מראשי פורום קהלת הוא ד״ר מיכאל שראל, ששימש בין היתר כלכלן ראשי במשרד האוצר, ושכתב במסגרת תפקידו עבודת מחקר על ארגוני העובדים בישראל. מ"מחקרו" עולה כי תפקידם המרכזי של ארגוני עובדים הוא הפרעה למעסיקים לנהל את עסקיהם ולהגדיל את הרווחים, וכן שיבוש התחרות החופשית וסחיטת הקופה הציבורית.
אפרים דוידי
