מה זה טוב ומה זה רע: קלסיקה סובייטית מאת מיאקובסקי בתרגום חדש

ספר הילדים הנודע "מה זה טוב? ומה זה רע?" מאת המשורר ולדימיר מיאקובסקי פורסם באחרונה בתרגום חדש בהוצאת קדימה. מדובר ביצירה סובייטית קנונית משנת 1925, שדורות רבים של ילדים שיננו אותה והתחנכו עליה. בדומה לשירתו למבוגרים, גם יצירה זאת תוקפת אמיתוֹת גדולות בקצב המסחרר והמדוקדק הייחודי למיאקובסקי, ומעצבת תובנות הנכונות לילדים וגם להוריהם.

הספר מצטרף לשורה של תרגומי מופת מאת ד"ר רונן סוניס וראה אור בהוצאת קדימה. את היצירה מלווים איוריו של סרגיי גברילוב. פתח דבר מאת ד"ר איסנה גולדין ואחרית דבר מאת המתרגם.

הספר נפתח כך:

בָּא הַיֶּלֶד בִּדְהָרָה

וְשָׁאַל אֶת אַבָּא:
–מַה זֶּה טוֹב?
וּמַה זֶּה  רַע?

שֶׁאֵדַע לְהַבָּא.

ומכאן מסביר האב לבנו מהו טוב ומהו רע. טוב למשל, הוא להגן על הילד הקטן מפני ידיו של הבריון השכונתי. האב מדגיש שהוא "סולד מרֶשַׁע".

באחרית הדבר כתב המתרגם שזה "אחד השירים הידועים ביותר בספרות הילדים הרוסית – הוא נטוע בזיכרון הקולקטיבי הרוסי ממש כמו 'דירה להשכיר' אצלנו". הפסקה האחרונה בדבריה של ד"ר גולדין מתחילה במילים: "בספר זה ניסינו להעביר במלוא העוצמה את המלודיה ואת האנרגיה האדירה של הסופר". באיור התופס את כל הכפולה שאחרי דברי הפתיחה נראה פסלו של מיאקובסקי בכיכר הנושאת את שמו במוסקבה. חבל שהקוראים והקוראים בקול שירצו לדעת במי מדובר, לא ימצאו בספר שום הסבר על אודותיו.

לפני כשלוש שנים כתבה החוקרת ד"ר חגית הלפרין ב"הארץ", כי המשורר הקומוניסטי אלכסנדר פן העריץ את מיאקובסקי משחר נעוריו וראה בו דמות מופת לחיקוי, הן באורח חייו והן בשירתו. בשנת 1922, בהיותו עלם כבן 16, נפגש פן עם מיאקובסקי במוסקבה. פן סיפר כי פגישתם הראשונה התרחשה כאשר המשורר סרגיי יֶיסֶנין הזמינו להשתתף בערב קריאת שירים. פן, שהיה חלק מקבוצתו של ייסנין, קרא את שירו "בן הפקר". במעמד זה שמע לראשונה את מיאקובסקי קורא את שירתו מעל במה והתרשם עמוקות.

לימים כתב פן לליודמילה, אחותו של מיאקובסקי: "אני גאה בכך שנפל בחלקי הכבוד להיות הראשון שהביא את מיאקובסקי לישראל […] ואף על פי שאני כבר בן 50, אני שומר עד היום בזיכרוני את הפגישות הבודדות שהיו לי — הציפור המתחילה לעוף — עם אחיך".

נ"ע

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"