מאות חיסונים לקורונה נמצאים כעת בפיתוח. הדרך בה יחולקו החיסונים לאוכלוסיית העולם בבוא הזמן אינה ברורה עדיין. ממשלת ארצות הברית ציינה כבר פעמיים, כי ברצונה להבטיח לעצמה גישה מועדפת לחיסון. מדינות אחרות, כולל הודו ורוסיה, נקטו עמדות דומות. דרישת ההעדפה הזאת לשוקי–בית נודעת בשם "לאומנות חיסונית". כחוקרת במרכז ללימודים של דיני בריאות באוניברסיטת סנט לואיס, אני עוקבת אחרי המרוץ לחיסון מפני הקורונה. הגעתי למסקנה שלאומנות חיסונית מזיקה לנגישות שוויונית לחיסונים – ובאופן פרדוקסאלי מזיקה גם לארה"ב עצמה.

לאומנות חיסונית היא מדיניות לפיה המדינה פועלת להבטיח מנות חיסון לאזרחיה או לתושביה על חשבון זמינותן למדינות אחרות. הדבר נעשה באמצעות הסכמי קנייה מראש בין ממשלה ליצרן חיסונים. במרס נפגשו נציגי הבית הלבן עם אנשי חברת CUREVAC, חברה ביו–טכנולוגיה גרמנית המפתחת חיסון נגד קורונה. לפי הדיווחים, ממשלת ארה"ב בדקה את האפשרות להבטיח לעצמה זכויות בלעדיות על החיסון. דיווחים אלה הניעו את ממשלת גרמניה להגיב כי "גרמניה אינה למכירה". ראש המטה של ​​אנג'לה מרקל הצהיר מיד כי יש להנגיש את החיסון שפותח בגרמניה לגרמניה ולעולם. ב-15 ביוני הודיעה ממשלת גרמניה כי תשקיע 300 מיליון יורו ב–CUREVAC תמורת 23% ממניות החברה.

באפריל הודיע ​​מנכ"ל חברת SANOFI, חברה צרפתית שקיבלה מימון חלקי מרשות המחקר והפיתוח למחקרי ביו–רפואה מתקדמים בארה"ב, כי לארה"ב שמורה "הזכות הגבוהה ביותר להזמנה מוקדמת" של החיסון. בעקבות זעקה ציבורית ולחץ מצד ממשלת צרפת שינתה SANOFIאת עמדתה ואמרה כי לא תנהל משא ומתן על זכויות עדיפות עם שום מדינה .בהודו, מפתח מכון SERUM המצוי בבעלות פרטית את אחד ממוצרי החיסון המובילים לקורונה. המכון אותת כי אם יצליח בפיתוח החיסון, יופצו מרבית ערכות החיסון הראשונות בתחומי הודו. בו–זמנית בחרה הודו, בצד ארה"ב ורוסיה, שלא להצטרף לתוכנית שהשיק ארגון הבריאות העולמי לקידום שיתוף פעולה בין מדינות בפיתוח ובהפצה של חיסונים ושל טיפולים נגד קורונה.

ממגיפת השפעת למגיפת הקורונה

הלאומנות החיסונית לא הופיעה עם משבר הקורונה. בשנת 2009, בשלבים המוקדמים של מגפת השפעת, חתמו כמה מדינות עשירות על הסכמי קדם–רכישה עם חברות תרופות. באותה תקופה העריכו כי בתרחיש הטוב ביותר, המספר המרבי של מנות החיסון שניתן לייצר בעולם יהיה 2 מיליארד מנות. ארה"ב לבדה ניהלה משא–ומתן והוכרה זכותה לקנות 600,000 מנות. כל המדינות שניהלו משא ומתן על הזמנות קדם–רכישה היו כלכלות מפותחות. רק כאשר החלה מגפת 2009 להירגע והביקוש לחיסון ירד, הציעו מדינות מפותחות לתרום מנות חיסון לכלכלות עניות יותר.

ההשפעה המיידית ביותר של הלאומנות החיסונית היא החלשת מדינות עניות, שסובלות ממילא מהיעדר משאבים וכוח מיקוח. היא מונעת מהאוכלוסייה בדרום הגלובלי גישה למוצרי בריאות–ציבור חיוניים בעת צורך דחוף ביותר. במצב קיצוני היא מקצה חיסונים לאוכלוסיות בסיכון בינוני במדינות עשירות לפני אוכלוסיות בסיכון גבוה יותר בכלכלות מתפתחות. לאומנות חיסונית מנוגדת גם לעקרונות היסוד של פיתוח חיסונים ובריאות ציבור גלובלית. מרבית הפרויקטים לפיתוח חיסונים כיום כוללים גורמים ממדינות רבות. בחיסונים מודרניים ישנם מעט מאוד מקרים בהם יכולה מדינה אחת לטעון שהיא המפתחת היחידה של החיסון. אפילו היה זה אפשרי, הקורונה מוכיחה כי בריאות ציבור גלובלית היא חסרת גבולות. פתוגנים עוברים ברחבי העולם. תגובות מוסדות של בריאות הציבור להתפרצויות, הכוללות את פריסת החיסונים, חייבות להכיר במציאות גלובלית זו.

ארה"ב ידועה לשמצה במחירי התרופות הגבוהים שלה. האם ראוי שממשלת ארה"ב תשיג זכויות בלעדיות על חיסון שעלול להיות מתומחר גבוה מדי? מחיר כזה עלול לגרום לכך שאזרחים ותושבים אמריקאים שאינם מבוטחים כלל או שמבוטחים באופן חלקי לא יקבלו גישה לחיסון. כאשר מתמחרים מוצר חיוני מעל ליכולתן של אוכלוסיות לקנות אותו, אי–יכולת זו עולה בחיי אדם. לא מדובר בתרחיש היפותטי. שר הבריאות של ארה"ב, אלכס אזר, אמר לקונגרס כי הממשלה לא תתערב כדי להבטיח חיסונים נגד קורונה בארה"ב. אזר אמר כי ממשלת ארה"ב רוצה שהמגזר הפרטי ישקיע בפיתוח ובייצור החיסונים; לדבריו, אם ארה"ב תקבע מחירים, חברות עשויות שלא להשקיע כיוון שייצור החיסונים לא יהיה רווחי. השקפה זו גררה ביקורת רבה, בין השאר משום שמשלמי המסים האמריקאים מממנים חלק ניכר מהמחקר ומהפיתוח של החיסונים בארה"ב. יתר על כן, כפי שהראו חוקרים, יש הרבה הטבות רגולטוריות ותמריצים אחרים הזמינים באופן בלעדי לחברות תרופות.

חיסונים לכל?

אם חיסונים נגד קורונה לא יהיו ברי–השגה לזקוקים להם, ההשלכות יהיו חמורות במיוחד עבור אוכלוסיות עניות ומודרות. הקורונה כבר גבתה מחיר גבוה יותר בחיי אדם בקרב אוכלוסיות שחורות ולטיניות בארה"ב. ללא גישה נרחבת לחיסון, ימשיכו אוכלוסיות אלה לסבול יותר מאחרות מעומס מחלות מיותר, מבעיות כלכליות ומתמותה.

הלאומנות עומדת בסתירה לעקרונות בריאות הציבור העולמיים. עם זאת, אין בחוקים בינלאומיים הוראות המונעות הסכמי טרום–רכישה כמו שתוארו לעיל. אין שום דבר שגוי, מהותית, בהסכמי טרום–קנייה כשלעצמם. בדרך כלל חיסונים אינם מניבים רווח כמו מוצרים רפואיים אחרים. הסכמי–טרום–קניה, אם נעשה בהם שימוש נכון, יכולים אפילו להוות תמריץ לחברות לייצר חיסונים.

אני רואה בלאומנות החיסונית שימוש לרעה בהסכמים הללו. אסור לחוזים לגבור על נגישות שוויונית למוצרים של בריאות–ציבורית גלובלית. אני מאמינה שמדינות מפותחות צריכות להתחייב להימנע מאגירת חיסונים לאוכלוסיותיהן במהלך משברים בתחום בריאות הציבור. הגישה של ארגון הבריאות העולמי היא נקודת מוצא למדינות לבחון גישות שיתופיות במהלך המגיפה הנוכחית. אבל צריך לעשות יותר. על מוסדות בינלאומיים לתאם משא ומתן לפני המגיפה הבאה כדי ליצור מסגרת לגישה שוויונית לחיסונים במהלך משבר. שוויון פירושו נגישות זמינה לאוכלוסיות ברחבי העולם, ללא קשר לגיאוגרפיה ולגיאופוליטיקה.

אנה סנטוס–רוטשמאן

פורסם במקור ב"דה קונברסיישן", תרגם: אבישי ארליך

המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/06/G26_2020.pdf