אפתח בשתי אמירות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו (ר' צילום: לע"מ), ובמעשה אחד. הראשונה – מתוך סרטון שהפיצה לשכתו (15.8): "ב-20 השנים האחרונות פיתחנו כלכלה חופשית כדי לממן בעיקר את צרכי הביטחון. מול צבר האיומים אנו בנקודת היפוך: היום אנו נדרשים להשקיע יותר בביטחון כדי להגן על ההישגים ולהבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית". השנייה נאמרה לאחר שענקית המשקאות האמריקאית "פפסיקו" קנתה את החברה הישראלית "סודהסטרים" (20.8) הנאבקת בהתמדה בהתארגנות עובדיה: "הרכישות הגדולות האחרונות של חברות ישראליות מוכיחות לא רק את היכולות הטכנולוגיות אלא גם את היכולות העסקיות שהתפתחו בישראל".
והמעשה: נתניהו הורה למנכ"ל משרדו אלי גרונר לבחון את ביטול שכר המינימום וההפרשות לפנסיה לעובדים הזרים בתחום החקלאות, כך לפי הפרסום ב"ישראל היום" (13.8). לפי אותו דיווח, הביע נתניהו תמיהה על כך שעובדים זרים מקבלים שכר מינימום ישראלי, הגבוה פי שבעה מבמדינות מוצאם, במהלך פגישה עם שר החקלאות אורי אריאל ואנשיו. נתניהו אף הביע תרעומת על כך שחלה חובת הפרשה לפנסיה לעובדים המועסקים כמה שנים ואז חוזרים לארצם, זאת על אף שבארצות מוצאם כלל אין חובת הפרשה לפנסיה.
זו מדיניות נתניהו: עצמה צבאית לשימור הקולוניות של מדינת ישראל;, קפיטליזם ניאו–ליברלי המסייע להתעצמות הצבא והמשרת היטב את האינטרסים של ההון הבינלאומי והמקומי; וניצול עובדים, כמובן.
לא קשה לנחש, כי ברגע שיבוטל שכר המינימום לעובדים התאילנדים בחקלאות, הוא יבוטל בהמשך לעובדים הפלסטינים בבנייה, לירדנים המועסקים בבתי המלון באילת ולפיליפיניות המועסקות בסיעוד. "ומדוע להמשיך ולשלם שכר מינימום לעובדים הערבים אזרחי מדינת ישראל? בשביל מה חוקקנו את חוק הלאום?" ישאל–יטען נתניהו לאחר ש"פתר את בעיית שכר המינימום בחקלאות".
בקפיטליזם הגלובלי, שנתניהו הוא מחסידיו השוטים, הכל סחיר: עבודתם של הפועלים התאילנדים בחקלאות, "צבר האיומים", מכירת חיסול של חברות ישראלית לבעלי הון מקומיים ולבעלי הון זרים.
ממשלת הימין הפריטה בחודש מארס השנה את התעשייה הצבאית לטובת אלביט שבבעלות סוחר הנשק מיקי פדרמן, הלקוח הגדול ביותר של הרכש הביטחוני בישראל. כפי שכתב אבי בר–אלי ב"דה מרקר" (12.3), משרדי אלביט "הפכו זה מכבר לתחנת מעבר עבור קציני צה"ל הפורשים, ויש אומרים שבמסדרונותיה מוכתבות תכניות ההצטיידות של צבאנו.
"זוהי תמצית סיפורה של ההפרטה הישראלית, שתחילתה באימפוטנציה ניהולית והפקרות, וסופה באוליגופול שאולי יהיה לו גם צבא", סיים בר–אלי.
לא עברה חצי שנה מההפרטה ההיא, ובשבוע שעבר פרסם משרד הביטחון הודעה, לפיה "צה"ל יבצע רכש של רקטות מדויקות במאות מיליוני שקלים מתעש. מדובר בעסקה ראשונה היוצאת לדרך, לאחר שבינואר אישר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הקצאה של סכום ראשוני של חצי מיליארד דולר מתקציב הביטחון למימון הקמת מערך טילי קרקע–קרקע מדויקים, לטווח של עד 300 ק"מ".
איזו הפתעה משמחת לפדרמן! בינואר החליט ליברמן על רכישת רקטות מדויקות במאות מיליוני שקלים; במארס הפריט את תעש; ובאוגוסט הודיע אותו ליברמן על ההזמנה הגדולה לטובת תעש המופרטת. איך אומרים בעלי עסקים? "זה לא מזל. הכל עניין של עיתוי".
ואם בעיתוי עסקינן, קצב מכירת תאגידים וחברות ישראלים להון הזר גדל במהירות עצומה. בשבועות האחרונים נמכרו לבעלי הון זרים (פרט לסודהסטרים") חברות רבות: קולורצ'יפ מיוקנעם נמכרה לחברה סינית בסכום של 300 מיליון דולר; חברה אמריקאית מובילה בתחום אבטחת המידע הודיעה כי רכשה את הסטארט–אפ הישראלי סולביט תמורת כ-100 מיליון דולר.
זאת, שבועיים לאחר שחברת סיילספורס האמריקאית הודיעה על רכישת דאטורמה הישראלית, בסכום המוערך בכ-850 מיליון דולר. פייסבוק רכשה את רדקיקס הישראלית שפיתחה מוצר המשלב דוא"ל, הודעות מידיות ולוח שנה באפליקציה אחת. וזו רק רשימה חלקית.
התאגידים הזרים מעוניינים בידע, לא ממש בעובדים. בעוד שנה או שנתיים, יחושו זאת המועסקים באקזיטים למיניהם על בשרם. צריך להזכיר את המקרה של טבע "הישראלית"?
אפרים דוידי
