על פי ממצאי מחקר פלסטיני מאז תחילת הכנסת ה-20, לפני כשלוש שנים, חברי הכנסת דנו ב-185 חוקים בעלי אופי גזעני או המצדדים בכיבוש. כך מסר החוקר ברהום ג'ראיסי בעת מסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (רביעי) במשרדי מרכז מדר ללימודים ישראליים במרכז רמאללה. גם ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) השתתף באירוע. מהדו"ח עולה כי 32 חוקים עברו בקריאה שלישית.
בהרום ג'ראייסי בעת הצגת הדו"ח המיוחד הסוקר את פעילות הכנסת ה-20, אתמול, ברמאללה (צילום: מרכז מדר)
כמו כן, מאז בחירתו של דונלד טרמפ לנשיאות ארה"ב, הכנסת פתחה בהליכי מואצים לחקיקה של מספר חוקים בעלי אופי סיפוחי. אך האופוזיציה הממשית היחידה לגל החקיקה שאין לו תקדים, מסתכמת בסיעות הרשימה המשותפת וסיעת מרצ בלבד, כ-18 מתוך 120 חברי כנסת. יצוין שעל פי המחקר קיימת עלייה מואצת בתמיכת המחנה הציוני וסיעת יש עתיד, לכאורה באופוזיציה, בחוקים בעלי אופי גזעני או המצדדים בהעמקת הכיבוש. הדו"ח חושף התקרבות מתמשכת בין יש עתיד שהנהגת ח"כ יאיר לפיד לבין הימין ההתנחלותי.
"הימין ההתנחלותי, שמתבטא בכל מרכיבי הקואליציה הממשלתית הנוכחית, שקד מהיום הראשון של הקדנציה הפרלמנטרית ה-20 לדחוף לכיוון מיטוט טוטאלי של הסיכויים להקמת המדינה הפלסטינית בריבונות מלאה על שטחי 1967. על בסיס זה הוא יזם עשרות הצעות חוק שקוראות לסיפוח ישיר של הגדה המערבית בכללותה, או גושי ההתנחלות בכללותן או כל גוש התנחלויות בנפרד. לצד זה, הימין יזם כמות גדולה של הצעות חוק שמטרתן היא החלת החוק הישראלי על תחומים שונים בגדה. לזה אנו קוראים 'הסיפוח העקיף'", אמר ברהום בעת הצגת הדו"ח.
בין החוקים הבולטים שאושרו בקריאה סופית, חוק ביסוס סיפוח ירושלים, חוק גזילת האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית (חוק ההסדרה), חוק החלת חוק המועצה להשכלה גבוהה על "המכללות האקדמיות" בהתנחלויות והחוק שמטיל צביון אזרחי על בתי המשפט הצבאיים.
מהדו"ח עולה כי הצעות חוק אלה דורשות להחיל מה שנקרא "הריבונות הישראלית" על כל חלקי הגדה המערבית הכבושה, דורשות להחיל את "הריבונות" על כל ההתנחלויות או על כל אחד מגושי ההתנחלויות בנפרד, דורשות להחיל חוקי התכנון והבנייה הישראליים על כל ההתנחלויות או על כל אחד מגושי ההתנחלויות בנפרד.
כמו כן, הוגשו הצעת חוק השלמת גדר הכיבוש בגדה מהכיוון המזרחי והדרומי, תוך כדי גזילת אזורים רחבים מאוד מהגדה המערבית ושרשרת הצעות חוק שקוראות להחיל חוקים ישראליים ספציפיים על חלק מתחומי החיים בהתנחלויות כמו חינוך, או השימוש במערכת המשפט או חוקי הסחר והצעות חוק שמטילות צביון אזרחי על מוסדות הכיבוש ובמיוחד בתי המשפט של הכיבוש.
"המסקנה המרכזית אל מול סוג זה של חוקים, היא שהצעות חוק אלו הונחו והוגשו בתקופות קודמות, אבל הן נכנסו להליך החקיקה וחלקם אושר, אחרי בחירתו של דונלד טרמפ לנשיאות ארצות הברית, ואף לפני שהוא נכנס לבית הלבן. הקואליציה ששולטת בישראל מיהרה לדחוף הצעות חוק שאושרו ע"י הממשלה אחד אחרי השני לפני שאושרו במליאת הכנסת. זה נראה בבירור במועדי אישור החוקים בשלבי החקיקה השונים כפי שזה נראה בשתי הטבלות הנלוות: הסיפוח הישיר והסיפוח העקיף", הדגיש ברהום אתמול.
עוד פורסמה רשימת חברת הכנסת שיזמו חקיקה גזענית והתומכת בכיבוש ובהתנחלויות. בראש הטבלה צועדת ממשלת ישראל הימנית, שיזמה 19 חוקים. במקום השני, השלישי והרביעי חברי הכנסת מהבית היהודי מרדכי יוגב ובצלאל סמוטריץ' וחברת הכנסת ענת ברקו מהליכוד (18), במקום החמישי עודד פורר מישראל ביתנו (16), במקום השישי ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי (11), במקום השביעי יאוב קיש מהליכוד (10), אחריו אורן חזן מהליכוד (7). במקום התשיעי והעשירי רוברט אילטוב מישראל ביתנו ושרן השכל מהליכוד עם חמש הצעות חוק כל אחד.
