הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם קוראת לישראל לבטל את חוק הלאום הגזעני. כמו–כן ממליצה לתת לערבית מעמד של שפה רשמית ופירטה שורה ארוכה של הפרות של זכויות הערבים–בדואים בנגב. יצוין שבחודש הבא תידרש שוב ממשלת הימין להגן על החוק בפני ועדת האו"ם לביעור גזענות.
כרזה של הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם
הוועדה פרסמה את מסקנות הסקירה התקופתית של ישראל, שהתקיימה לאחרונה במסמך הערות מסכם. המסמך כולל רשימת המלצות לפעולה של ישראל, כדי שזו תעמוד בתנאי האמנה עליה חתמה בשנת 1966 ואותה אשררה ב-1991. לראשונה, מביעה הוועדה דאגה מפני השלכות מפלות אפשריות של חוק הלאום.
בעקבות פרסום המסמך, פנה אתמול (רביעי) עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, באמצעות עו"ד מאיסאנה מוראני, אל היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מדנלבליט, כדי שיביע את התנגדותו לחוק הלאום בתגובה המקדמית לעתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ, שעל המדינה למסור עד ה-17 בנובמבר.
במכתב טען מרכז עדאלה כי ביקורת ועדה זו מחזקת את הטיעונים בעתירה שהגיש מרכז עדאלה בשם ועדת המעקב העליונה של האזרחים הערבים, הרשימה המשותפת וועד ראשי הרשויות הערביות, לפיהם החוק עומד בסתירה לעקרונות המרכזיים של זכויות האדם כפי שאלה עוגנו באמנות הבינלאומיות, לרבות אלה שבמגילת האו"ם.
זו איננה ההתייחסות היחידה של מוסדות האו"ם אל חוק הלאום. בחודש נובמבר 2018, בעקבות פניית עדאלה, דרשו ארבעה דַּוָּחים של נציבות האו״ם לזכויות אדם הבהרות לגבי הפרות של זכויות אדם ושל החוק הבינלאומי כתוצאה מחוק הלאום. כמו–כן, בתחילת חודש אוקטובר השנה, העבירה הוועדה המפקחת על יישום אמנת האו"ם בדבר ביעור כל הצורות האפליה הגזעית את רשימת הנושאים בהם תעסוק הוועדה בסקירתה התקופתית של מדינת ישראל. על–פי רשימה זו, נושא חוק הלאום צפוי להידון בישיבה בחודש דצמבר הקרוב בבריסל, לאחר שהגיש מרכז עדאלה לוועדה דוח שכלל נושא זה. אולם ההערות המסכמות שהתפרסמו כעת, הינן הפעם הראשונה בה ועדה מפקחת של האו"ם קובעת כי חוק הלאום אינו עומד בתנאי אמנה שעליה חתומה ישראל ושאותה אשררה.
הוועדה גם קראה לישראל למגר את האפליה של האוכלוסייה הערבית. חברי הוועדה הביעו חשש כי ההכרה בפיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי תוביל להידרדרות נוספת במצב הזכויות הכלכליות, חברתיות ותרבותיות בשטחים הכבושים שכבר נפגעו במידה משמעותית על–ידי מדיניות ישראל בנוגע להתנחלויות. הוועדה ציינה את היעדרה של חקיקה מקיפה נגד אפליה, וחזרה והביעה חשש כי החקיקה הקיימת אינה תואמת את דרישות האמנה. נוסף על כך, הוועדה המליצה לתת מעמד רשמי לשפה הערבית ולקדם באופן פעיל את השימוש בה.
