לקראת הקדמת הבחירות? אופוזיציית המרכולים ושלטון החוק

רק המשטרה מעזה לעמוד מול נתניהו", קראה קרולינה לנדסמן לטורה ב"הארץ" (9.3). "אין כיום גוף, בטח שלא מהאופוזיציה הפוליטית, שמעז להתמודד עם נתניהו כמו שמתמודדת משטרת ישראל בראשות אלשיך. באומץ לב אזרחי ובראש מורם, תחת מטח ארטילריה בלתי פוסק מצד ראש הממשלה וחייליו, מעז אלשיך לפרק לגורמים את מבנה הכוח הרקוב, המושחת עד היסוד, של נתניהו", כתבה. לפני כן, כצפוי, חזרה על אזהרותיו של לייבוביץ' מפני מדינת ש"ב, אך סיכמה: "ברגע האמת של ישראל, ערב יום הולדתה ה–70, העמיד המפגש ההיסטורי איש שב"כ, צנחן, חוקר של האויב, בן ישראל הפריבילגית פחות, מול בן שכבת הכוח המבוססת, איש אמריקה והעולם הגדול, נוכל היסטורי רב תעלולים וחסר מעצורים, שמאיים להשמיד את רוחה ודמותה של ישראל. עתה נותר רק לקוות שבדו־קרב האישי הזה ינצח השב"כניק".

2018-03-12_205609

נְהִייַּת מחנה אנטיביבי אחר "שלטון החוק", ההתייצבות לימין המשטרה וקידום המאבק בשחיתות תחת הסיסמה "לא ימין, לא שמאל, ישר" – האם כל אלה הם חלק מאסטרטגיה שסופה לסלק את נתניהו מהשלטון, או תחליף לאידאולוגיה הפוליטית של אותו מחנה?

לא במקרה אנו עדים לקריסתה של האסטרטגיה האנטיביבית הזאת ולהתאבדות אלקטורלית בטווח הקצר: בסקר עדכני של "מאגר מוחות" (7.3), עולים הליכוד ל-34 מנדטים, ו"יש עתיד" – ל-24; לעומת זאת יורד המחנה הציוני יורד ל-10 מנדטים, בשיאו של הקמפיין למען שלטון החוק. אין קיצור דרך במסע להחלפת השלטון. לשמאל הציוני, במסעו לסילוק נתניהו, שותפים בעלי אינטרסים רבים. רובם המכריע אינם "שמאל" בשום מובן של המילה, אפילו לא "שמאלמרכז". גם אם הם רוצים להיפטר מנתניהו כעת, קרוב לוודאי שיאיר לפיד או גדעון סער ירַצוּ את רובם.

את מוסדות השלטון מאיישים רבים החוששים ל"עתיד המדינה": אלופים המזהירים מפני אובדן הרוב היהודי; אנשי משרד הביטחון שמעדיפים שר מ"שלהם"; שופטי בית המשפט העליון שימשיכו להכשיר את הכיבוש גם תחת בוסית שאיננה איילת שקד וכן הלאה. עכשיו עוטה מפכ"ל המשטרה – אולי גם ראש השב"כ בעתיד הקרוב – את בגדי הממלכתיות החדשים ומיד זוכה בחיבוק חם מאוהדי מחנה אנטיביבי. בחיבוק דומה זכה בוגי יעלון לאחר שפינה את משרדו לאביגדור ליברמן על רקע המאבק על דמות גל"צ והפולמוס סביב אלאור אזריה. פעם אחר פעם מאמצים המבקשים להחליף את נתניהו דוברים מטעם הימין, ואף הימין העמוק, כדי לשכנע את הציבור הימני או להוכיח אותו על "בערותו".

ואשר למכונה "שמאל" במערכת הפוליטית: בבסיסו של מחנה פוליטי הבוחר במועמד "שגדל במעברה" לראשות מפלגת העבודה, או קורא למַזְרֵחַ את מרצ, ובאותה נשימה מייצג את עמדת המשטרה בהתייצבה מול נתניהו, טמונה סתירה עמוקה. אין בעולם מפלגת שמאל אופוזיציונית אחת שהיא "בעד המשטרה". וגם בישראל, כל המלצת משטרה תזכה את הליכוד בעוד מנדט.

איני מנסה לטעון שהתמיכה העממית בריסוק המוסדות שמוביל נתניהו נובעת מתוך חתרנות או אנטיממסדיות. ואולם השליטה המכרעת של הימין הישראלי (אידאולוגית ופוליטית) רק מסתייעת בהתייצבות השמאל לצד המשטרה ובדרכו של המחנה הליברלי לאמץ לחיקו עוד ועוד דמויות ממסדיות שידברו בשם "ישראל הישנה", או "הממלכתיות". הפרויקט הפוליטי של נתניהו והמתנחלים חורג משאלות אלה וחותר לבסס את ישראל כמספחת, כגזענית, כמגרשת פליטים ללא בושה וללא התנצלות.

האתגר של השמאל העקבי בישראל גדול. אלה המתייצבים כשמאל ליברלי יאיר לפיד, אבי גבאי, ואפילו תמר זנדברג, יזעקו על חופש הביטוי שנתניהו שולל מ"איתנו", כלומר מערוץ 10, ועל חוק המרכולים, אך הם לא יתייצבו לצדה של המשוררת דארין טאטור המוחזקת במעצר כמעט שנתיים בשל שירים שפרסמה בפייסבוק. לאחר זכייתה בפרס מפעל חיים (9.3), חגגה אילנה דיין בשם התקשורת את עצמה, אך טענה ש"פה לא עוצרים עיתונאים כי פה זה לא טורקיה". הדיקטטורה הצבאית בשטחים אינה נחשבת בעיניה. שוב רואים כיצד ציונות וליברליזם סותרים זו את זה ברמה הבסיסית.

על השמאל מוטלת המשימה להגן על חירויות הפרט שעוד נותרו בישראל. מנגד, על השמאל להתייצב לצד דארין טאטור או העיתונאים בשטחים הכבושים גם בשם "חופש הביטוי" וגם בשם התמיכה במאבק לשוויון של המיעוט הלאומי ובמאבק הפלסטיני לשחרור מכיבוש. על השמאל להמשיך להיאבק  נגד צמצום המרחב הדמוקרטי, הפצת השנאה, אלימות הממסד וסתימת הפיות, המאפיינים במיוחד את תקופת נתניהו. ראש ממשלה זה זומם לרסק את כל המוסדות הציבוריים שעוד נותרו על כנם ולהחליף אותם בחבר מרעיו: בחיילים נאמנים שלא מפחדים ללכלך את ידיהם, בתומכים נאמנים של המתנחלים ושל הזיית הסיפוח, במשרתים נאמנים של ההון הגדול. אך בעשותו כן, שמאל עקבי גם אינו שוכח שמוסדות כמו המשטרה והצבא הם אבות הריקבון המהותי של המערכת הפוליטית הישראלית, הזקוקה לא לניקוי בלבד, אלא לפירוק ולהרכבה מחדש.

יוסף לאור

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב