בסוף אוקטובר הקרוב יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. בגיליון "זו הדרך" מס' 11 (14.3) ראו אור קטעים מתוך מסמך שפרסם הוועד המרכזי של מק"י בנושא.
למק"י כמעט 70 שנות פעילות ברשויות המקומיות: נציגי המפלגה במועצת העיר ת"א–יפו בשנות ה-50 וראשי ועדי המעברות ברחבי הארץ; הניצחון ההיסטורי בעיריית נצרת (1975) וההצלחות בבחירות ברשויות המקומיות בעקבות יום האדמה; ניסיונות מקומיים כגון הרשימה "02" בירושלים בשנות ה-80 והרשימה "עיר לכולנו" בבחירות לעיריית ת"א–יפו (2008 ו-2013). הקומוניסטיות והקומוניסטים צברו ניסיון עשיר בהתמודדות בבחירות ברשויות המקומיות.
הקומוניסטים בכל הארצות הקפיטליסטיות היו ועודם פעילים במישור המקומי. בצרפת, למשל, ישנן עיריות אותן מובילה המפלגה הקומוניסטית מאז הקמתה בשנות ה-20 של המאה שעברה ועד היום בלא הפסקה (פרט לשנות הכיבוש הנאצי, 1945-1940).
הפעילות המקומית היא הזדמנות מצוינת להפריך את הטענה שעמדותיהם של הקומוניסטים הן אוטופיות, או נכונות רק על הנייר. נכון, אי אפשר לבצע מהפכה סוציאליסטית באמצעות כיבושן של אי–אלו ערים. אבל ניסיון השמאל העקבי בעולם בעשרות השנים האחרונות מלמד שאפשר לקדם מדיניות שוויונית המאתגרת את העמדות הניאו–ליברליות של ההון שבשלטון.
מטרת מאמר קצר זה היא להציע חמישה קווי פעולה של הפעילות הקומוניסטית במישור המקומי. מדובר בחמישה קווים כלליים, מפני שהמציאות המקומית בערים הגדולות, בערים המעורבות ובכפרים מגוונת מאוד.
העיר כשדה מערכה מעמדי והזכות על העיר
העיר הופכת שדה קרב מעמדי, כאשר ההון משתלט והולך על כל חלקה טובה למען מקסום רווחיו. השקפתנו גורסת שלתושביה יש "זכות על העיר". קרי, יש להעדיף את האינטרסים של הרוב על פני האינטרסים של ההון. לפיכך העיר (או הרשות המקומית) היא מרחב השייך לתושביה, ולהם הזכות והאפשרות להגשים במסגרתה את זכויותיהם הפוליטיות, החברתיות והסביבתיות על בסיס עקרונות השוויון והסולידריות.
לפיכך, על ראשי העיר לקדם ערכים אלה על בסיס פיתוח בר–קיימא, איכות חיים וכיבוד הזולת. תכנון העיר אמור לשלב דאגה לחיי התושבים ושמירה על הזכויות למגורים, לעבודה, לפנאי, לחינוך ולתרבות.
מאבק באפליה ועיקרון השוויון
לכל תושב "הזכות על העיר" – ללא הבדל דת, לאום, עדה, נטייה מינית, מגדר, שפה, עמדה פוליטית או רמת הכנסה.
כל המתגורר בעיר והמשלם ארנונה יהיה "אזרח עירוני" לאחר שנתיים תושבות – גם טרם קבלת אזרחות המדינה; הוא רשאי לבחור או להיבחר. רשויות העיר יפעלו כדי להבטיח את חופש הדת, אך העירייה לא תממן פעילות דתית מכל סוג. מימון הפעילות הדתית הוא עניינם של המאמינים ולא של כלל הציבור. העירייה תפעל כדי למגר כל צורה של אפליה – גם על רקע דתי. מוסדות העיר יפעלו על מנת לשמור על מורשתם התרבותית, הלאומית והלשונית של הקבוצות השונות.
כמו כן, מוסדות העיר יפעלו להקמתם ו/או למימונם של הארגונים, בתי הספר או עמותות הפועלים לשמירת מורשתן של הקבוצות השונות המתגוררת בתחומה.
סולידריות וערבות הדדית
מתפקידה של העירייה לקדם את הסולידריות והערבות ההדדית בין תושביה. העירייה לא תעסיק עובדי קבלן, עובדים שעתיים או בכל צורה אחרת של העסקה פוגענית. עובדי העירייה יועסקו אך ורק בהעסקה הישירה ובאמצעות הסכמים קיבוציים – מהמנכ"ל ועד לאחרון עובדי מחלקת התברואה. גם העסקה במפעלים, בחברות (כגון "החברה הכלכלית"), בתאגידי המים או בכל צורה אחרת של פעולה משקית שבבעלות – חלקית או מלאה – של העירייה תהא ישירה.
העירייה תפעל לשמירת זכויות העובדים בתחומה ולמניעת הפגיעה בסביבה. פקחים עירוניים יקבלו הדרכה וסמכויות כדי לאכוף את חוקי העבודה ואת איכות הסביבה. העירייה תקדם מדיניות פעילה למאבק בעוני ולתמיכה באנשים עם מוגבלויות (בייחוד בנכים). כל המבנים העירוניים יהיו נגישים. מחלקות הרווחה יתוגברו כדי לתת מענה לאוכלוסייה החיה בעוני. כמו כן, תדאג העירייה לצרכיהם של נשים וילדים במצבי סיכון: ממקלטים, דרך הדרכה ועד לתמיכה פעילה.
העירייה תקדם הקמתם של ארגונים התנדבותיים, שכונתיים ותרבותיים היכולים לסייע בקידום מדיניות השוויון והערבות ההדדית. כמו כן, תקדם העירייה מיזמים בבעלות קואופרטיבית או שיתופית במסחר, שירותים, תחבורה, בנייה, אמנות, תרבות וייצור. בעדיפות יזכו נשים, בעלי מוגבלויות, מובטלים ואקדמאים ללא עבודה ההולמת את כישוריהם.
העירייה תפעל בכל התחומים בהתאם לעקרונות שנקבעו באמנות הבינלאומיות הרבות, כגון האמנה לזכויות הילד, לזכויות האישה, לזכויות העובד, להגנת הסביבה וכן הלאה.
דמוקרטיה עירונית
לכל תושבי העיר (כולל אלה שאינם אזרחי ישראל אך הם תושבי העיר בעלי ותק של שנתיים), לרבות פליטים ומהגרים, הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות העיר, ראשות העיר, מועצת העיר, ועדי שכונות וכדומה. אך מעבר לבחירות הנערכות מדי חמש שנים, על העירייה לקדם צורות חדשות של דמוקרטיה ישירה, ובראש ובראשונה: התקציב השיתופי או התקציב השתפני.
קרי, עיקרי תקציב העיר ייקבעו באמצעות אספות שכונתיות שיתכנסו מדי שנה כדי לדון על חלוקת משאבי העיר. זאת לפי העיקרון – יותר משאבים יינתנו לשכונות או לקבוצות האוכלוסייה העניות יותר. אפשר לאמץ את רעיון "המשאל העירוני" כדי לקבוע את מדיניות העירייה בשאלות מרכזיות בענייני סביבה, תכנון ועוד.
חירויות במרחב העירוני
העירייה תבטיח את החירויות של כלל תושבי העיר: הזכות להפגין, הזכות להביע דעה, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות של העובדים וההתארגנות החברתית ועוד.
העירייה לא תטיל הגבלות על חירויות התושבים, לא תדרוש תשלום אגרות ותסייע באופן פעיל למימוש זכויות התושב והעובד. היא תיאבק בכל ביטוי של גזענות ואפליה על רקע דתי, לאומי או מגדרי. כמו כן, העירייה תפעל בצורה שקופה באמצעות האינטרנט, הרשתות החברתיות, ובהודעות אל הציבור. תקציב העיר יהא שקוף ונגיש לכל תושב. העירייה תקדם נגישות לרשתות החברתיות כאמצעי למתן מידע לתושבים ועל מנת לקבל היזון חוזר לפעילותה.
אפרים דוידי
