למרות ההבטחות: החדרים האקוטיים לטיפול בנפגעות אלימות מינית לא תוקצבו

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומאסלימאן (חד"שהרשימה המשותפת) קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא טיוב הטיפול הראשוני בנפגעות ונפגעי אלימות מינית בחדרי המיון ובחדרים האקוטיים, במסגרת יום המודעות לבריאות, אשר צוין בכנסת. יו"ר הוועדה אמרה בתחילת הדיון: ״כמי שנאבקה לתמיכה וטיפול בנפגעות תקיפה מינית, שמחנו בהקמת החדרים האקוטיים וראינו בזה סיוע משמעותי לנפגעות עצמן. ראינו בבדיקות הללו קודם כל תמיכה ועזרה להן, יחד עם שמירה על זכותן להתקדם באפשרות של הגשת תלונה, אם יבחרו בכך. המצב כיום הינו תמרור אזהרה חמור בפנינו ישנם חסמים בנגישות לחדרים, קיים מחסור בהכשרות לצוותים הקיימים וחסרה רגולציה מטעם משרד הבריאות".

2017-01-11_202423

סגנית יו"ר אחת מתוך אחת, יעל שרר, מסרה בדיון ש"החדר האקוטי בבית החולים סורוקה מספק שירות לאזור של 2.1 מיליון תושבים, מיליון בהדסה עין כרם, 900 אלף בבני ציון והחדר בבית החולים וולפסון ל-3.3 מיליון. ברור מזה שלתושבים ואזורים רבים יש בעיה עם עצם הניגשות לחדרים, והטיפול בחדר מושפע מהעומס הקיים עליו, ברמת הלחץ וזמני ההמתנה. המתנה היא כמובן בעיה חמורה יותר בחדרי המיון הכלליים, אשר גם לא מטפלים נכון בראיות ופוגעים בהליכים משפטיים בשל מחסור בהכשרה ייעודית לצוות, ומצד שני לא תמיד מיידעים נפגעות על החדרים האקוטיים. בדיון בין טיפול טוב למעט נשים או טיפול בינוני להרבה נשים, אנחנו היום בטיפול גרוע למעט נשים, כאשר רק 676 נפגעות ונפגעים הגיעו לחדרים האקוטיים ב-2015, וזו אפילו ירידה לעומת 2014". אורית סוציליאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הוסיפה: "משרד הבריאות חייב לקבוע סטנדרטיזציה באשר להתנהלות החדרים האקוטיים. ראוי שהכשרות הצוותים יעשו על ידי המשרד, נהלים ושאלונים יתואמו וכן צריכה להיות התוויית מדיניות באשר לשמירת ערכות דנ"א והגשות תלונה?".

לדברי ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "ביקרתי בחדר האקוטי בסורוקה, ונוכחתי שלכולם ששם יש נשמה יתרה, אך הם סובלים מחוסר משאבים והכל מתפקד בדרך לא דרך. זה לא עוד סיפור לא פריפריה מול מרכז, אלא חוסר הבנה של חשיבות המקום. פניתי לשר הבריאות בכדי להבין האם בתקציב הדו שנתי ניתן כסף אבל לא קיבלתי תשובה מהשר ומשרדו, פרט להבטחה כי המשרד רואה חשיבות בחדרים האקוטיים ומתעדף אותם גבוה בדיוני התקציב, אבל זו מריחה".

יצוין שבדיון השתתפו מנהלות כלל החדרים האקוטיים בבתי החולים השונים, אשר פירטו לוועדה על השירותים השונים והתהליכים הקיימים בכל אחד מהם, באופן שהצביע הועבדה כי אינם פועלים לפי נוהל אחיד ומסודר. הוועדה שמעה בדיון גם מספר עדויות על הטיפול בחדרים, ובלטה בהן עדותה של ג׳ו: ״לאחר אונס ב-2013 הגעתי לחדר האקוטי בוולפסון לאחר שהובטח לי בטלפון שתלווה אותי מישהי לאורך כל הזמן. ברגע שאמרתי להן כי אני לא מעוניינת להגיש תלונה, הופניתי למיון נשים והושארתי שם לבד. זה כלל חקירה של שני שוטרים במסדרון והמתנה של שעתיים. לאחר מכן הבדיקה הייתה פולשנית, ונותרתי עם זיהום וצלקות, פיזיות ונפשיות. שוחררתי בלי ליווי, בלי טיפול המשך ובלי אף אחד שידאג לי. היום אני לא ממליצה לאף אחת להתקרב לחדר אקוטי זו היא טראומה גדולה יותר מהאונס וההשפעות ממשיכות ללוות אותי".

יו״ר הוועדה, ח"כ תומאסלימאן, סיכמה: "אני מזועזעת שמשרד הבריאות טרם החליט כמה תקציב יקצה להמשך פעילות החדרים האקוטיים. כל שנה אנו נאלצות להיאבק על אותה פת לחם, מבלי יכולת להגיע לארוחה שלמה. אני פונה באופן בהול לשר ולמנכ״ל המשרד כדי להבין מהו התקציב, כי כרגע אין תקצוב כלל וזה בלתי מתקבל על הדעת". לדבריה "אני מאד מודאגת מחוסר האחידות בנהלים ושאלונים בין המרכזים, אך שמחה לשמוע שבמשרד פועלים לסטנדרטיזציה וכן אני מציעה שמרכזי הסיוע והמשטרה וכל הגורמים בעניין יהיו חלק מבניית הנהלים. הגיע הזמן שמשרד הבריאות גם יקים מנגנון פיקוח ורגולציה ברור על החדרים, ולא יחכה שנשים יתלוננו כדי לבדוק את הפעילות. בנוסף יש להגות תכנית מיוחדת להכשרת רופאות ערביות לכלל המרכזים הקיימים".