ההפגנות הנרחבות החלו בלבנון בסתיו 2019 בדרישות לצדק חברתי ולביטול שיטת ה"מוחאססה" המושחתת, המבוססת על קשרי חסות ועל חלוקת תפקידים ומשאבים לפי המבנה העדתי בלבנון (ר' "זו הדרך" מס' 48, 11.12.19). בלבנון התגבשה מערכת זו כתוצאה ממלחמת האזרחים הנוראה (1990-1975). ההפגנות באוקטובר 2019 הובילו להתפטרותו של ראש הממשלה סעד חרירי ולבחירתו של חסאן דיאב לראשות הממשלה, בתמיכת גוש "ה-8 במארס" שבמרכזו חיזבאללה. בינואר 2020 הקים דיאב ממשלת טכנוקרטים. דיאב, פרופסור להנדסת מחשבים באוניברסיטה האמריקנית בביירות, שימש בשנים 2014-2011 שר ההשכלה הגבוהה בממשלת נג'יב מיקאתי. בפברואר אישרה הממשלה "תקציב הצלה", שסעיפיו קוצצו אך לא במידה מספקת. ב-7 במארס הודיעה לבנון על חדלות פירעון בפעם הראשונה בתולדותיה.

חיילים נגד מפגינים בביירות (צילום: המפלגה הקומוניסטית הלבנונית)

לבנון פנתה בבקשת חילוץ למדינות הערביות, לצרפת ולאיחוד האירופי, וכן ביקשה הלוואה בסך 10 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית. בקשות אלה כרוכות בעמידה בדרישות הקרן ומדינות האיחוד האירופי לרפורמות כלכליות ניאו–ליברליות ובהתערבות פוליטית לחיסול השיטה העדתית. בינתיים, בגלל התנגדות האליטות העדתיות לרפורמות שיפגעו בכוחן, התפטרו כבר שני חברים "טכנוקרטים" מהמשלחת הלבנונית לקרן המטבע.

חולת הקורונה הראשונה בלבנון הייתה אזרחית שחזרה לקראת סוף פברואר מביקור באיראן. למרות מספר הנדבקים הקטנטן, הושבתה מערכת החינוך כבר בסוף אותו חודש. מצב חירום לאומי הוכרז באמצע מארס: הופסקו הטיסות מארצות שבהן התפשטה המחלה, החלו בדיקות בשדה התעופה, האזרחים נקראו להישאר בבתיהם ולצאת רק לצרכים חיוניים, ועוצר הוטל בשעות הערב. מערכת הבריאות של לבנון סובלת שנים ממשבר תקציבי. 131 מתוך 160 בתי החולים במדינה הם פרטיים, וגם הם סובלים זה שנים מחובות מצטברים של המדינה והצבא. כל אלה, נוסף לאינפלציה הדוהרת, מנעו השגת ציוד הכרחי לבדיקות, איתור וטיפול במחלה. עם זאת, עד כה נפגעה לבנון מהקורונה בצורה קלה: כ-1,900 חלו ורק כ-35 נפטרו. מספר הנדבקים החדשים עומד כרגע על כ-25 ביום. ענפי התיירות, המסעדנות והבילויים בלבנון משותקים. במשך תקופת הסגר של הקורונה (מארס עד יוני) דעכו ההפגנות. אולם עם חידוש החיים החברתיים בשבועות האחרונים ונוכח החרפת האינפלציה והמצוקה הכלכלית, שהביאו לגל התאבדויות, הן התחדשו ביתר שאת בבירות, בטריפולי ובערים רבות אחרות.

הכלכלה הלבנונית מבוססת ברובה על שירותים. המדינה כמעט אינה מייצרת דבר, ורוב המוצרים מיובאים. באין מט"ח – המדפים ריקים. לבנון נשענת גם על תקבולים רבים מחו"ל. לפי הערכות, בשנים האחרונות שלחו לבנונים בחו"ל כ-7 מיליארד דולר בשנה למשפחותיהם בלבנון. רוב שירותי הממשל הופסקו מזמן. אספקת החשמל, הן הממשלתית והן הפרטית, בלתי סדירה , אין דלק, רמזורים לא עובדים, יש תורים לכל דבר, אין איסוף זבל ושירותי תברואה. נוכח משבר הקורונה והמשבר הכלכלי–פוליטי הקפיאו הממשלה והבנקים את מירב פעולותיהם. שעור מחוסרי העבודה מאמיר כל הזמן. אלה שעוד עובדים טוענים שערך משכורותיהם נמחק בגלל האינפלציה. משכורת המינימום, שממנה חיים כיום יותר מ-675 אלף לבנונים, שווה בין 50 ל-75 דולר לחודש. בלבנון אין מערכת דמי אבטלה (ביטוח לאומי) והממשלה יכולה רק לבקש מהמעסיקים להוציא עובדים לחופשה בתשלום.

ההשפעה ההרסנית ביותר היא זו של האינפלציה הדוהרת. הבנקים הגבילו משיכת כספים של לקוחות מחשבונותיהם. שער המטבע, שמאז 1991 מקובע בסביבות 1,500 לירות לדולר, איבד בפועל כל קשר למדד הרשמי, ודולרים נמכרים עתה רק בשוק השחור. בשמונת החדשים האחרונים איבדה הלירה 80% מערכה. בשבוע האחרון הגיע שער הדולר הבלתי–רשמי ל-10,000 לירות. המדפים בחנויות מתרוקנים והמחירים עולים מדי יום. מחירי הבשר והעוף שולשו בשבועיים האחרונים, והצבא עבר לתזונה ללא בשר. אלפי עסקים נסגרו. מחיר הלחם שסובסד במשך שנים האמיר מאד, ורה"מ הזהיר מפני משבר מזון. למעלה מחצי מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. אנשים מוכרים רהיטים כדי לקנות אוכל, ומספר ההתאבדויות גדל מדי יום.

בצד התנאים של המלווים, חוקקה ארה"ב ביוני גם את "חוק קיסר" (ר' "זו הדרך" 27) המטיל סנקציות על מדינות, חברות ויחידים המקיימים עסקים עם סוריה. חוק זה יקשה מאד על מתן עזרה כלכלית ללבנון. הגבול בין לבנון וסוריה אינו מסומן בחלקו. חיזבאללה שולט במאות מעברי גבול, גובה מס ומפקח על הסחר בין המדינות. במערכת הבנקאית הלבנונית יש אלפי חשבונות של אנשי משטר ואנשי עסקים סוריים, המשתמשים בבנקאות הלבנונית לעקיפת סנקציות וכמקלט הון. ידוע שסוריה מבריחה, בין השאר, דלק מסובסד מלבנון. "חוק קיסר" משמש אמצעי לחץ להפריד בין סוריה ולבנון, וכשוט בידי טראמפ להחרמת חיזבאללה, אותו מגדירה ארה"ב ארגון טרור. החלת החוק במצב הקיים בלבנון תפגע במיליוני לבנונים קשי יום. היא לא תפגע בבנקאים ובמנהיגים העדתיים הנהנים מהמוחאססה. בלבנון קיים משבר אמון עמוק של הצעירים במערכת הפוליטית, קיימת אינפלציה הרסנית, וישנה סכנה של התגברות האלימות.

אבישי ארליך

הרשימה התפרסמה בגיליון שבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/07/G28_2020.pdf

על "חוק קיסר" ומצבה הקשה של סוריה, בגיליון "זו הדרך" 27, עמוד 8:

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/07/G27_2020.pdf