גל מאבקים חברתיים ומאבקי עובדים מתחולל בלבנון, הכוללים הפגנות ושביתות. עיתוני ביירות מדווחים בימים האחרונים על שורה ארוכה של מחאות עובדים וחברתיות – בגלל יוקר המחייה, הגידול בעוני בקרב העובדים והעמקת הפערים החברתיים.

עובדי המגזר הציבורי מפגינים במרכז ביירות בדרישה לתוספות שכר (צילום: עיתון אל–אכבר)

על פי הנתונים של העיתון "אל–אכבר" היוצא לאור בבירת לבנון, עוד בטרם הגיעו למדינה כמיליון פליטים שברחו ממלחמת האזרחים בסוריה, כ-28% מ-4 מיליון אזרחי לבנון היו עניים או עניים מאוד, עם הכנסה לנפש שבין 2.4 ל-4 דולר ליום. על פי העיתונים את מחאה העובדים מוביל הוועדה המתאמת של האיגודים המקצועיים, שהוקמה מחוץ לפדרציה הכללית של העובדים הוותיקה. בוועדה המתאמת פועלים שורה של איגודים בניהם של עובדי המגזר ציבורי ושל מורים בחינוך הפרטי. הוועדה דורשת תוספת שכר של 121% לכלל העובדים. לתוספת השכר ההמונית יש תקדים: בעקבות שורה של שביתות ב-2011 שכר המינימום הועלה מ-333 ל-467 דולר. יש מעסיקים המוכנים לדון על תוספות שכר מסוימות שעובדים אמורים לקבל במהלך שלוש השנים הקרובות. אבל הוועדה דורשת לקבל את כל התוספת כעת.

מאבק מעמדי נוסף הוא של עובדי חברת החשמל של לבנון, שהשיגו את חקיקתו של חוק מיוחד בתחילת החודש במסגרתו יקלטו בחברה 1,500 עובדים ארעיים (ויש כאלה שתקופת ה"ארעיות" נמשכת מזה כעשור). אחד משיאי המאבק היה בקיץ של 2012, כאשר העובדים שבתו במשך שלושה חודשים. יו"ר האיגוד של עובדי חברת החשמל, לובנאן מח'ול הביע שביעות רצון מהחוק החדש – אך הדגיש שהאיגוד יעמוד על המשמר עד שאחרון העובדים הארעיים ייקלט כעובד מן המניין. האיגוד הצטרף לדרישה לתוספת שכר של הוועדה המתאמת.