לא רק שלדון אדלסון קונה שלטון בכסף

הפונקציה של מסע הבחירות האמריקאי היא, בין היתר, לאפשר לשאר העולם לנעוץ מבט מגחך בארה"ב ולצחוק עליה. עדרי מועמדים, נרקיסיסטים שלא ייאמנו, מתחרים  ביניהם על תפקיד האדם החזק ביותר בעולם. לא מרתיעה אותם  בורותם ואי הבנתם את העולם הזה. במכלול ההתחסדות המזויפת, המרכזיות האמריקאית המזויפת, הזעם המזויף נגד "הממסד של וושינגטון", נותר רק דבר ממשי אחד: הכסף שמממן אותם.

אפילו אמריקאים רבים מרגישים שהוצאות המירוץ כבר יצאו משליטה. מצביעי הבחירות המוקדמות הענישו את הילרי קלינטון ואת ג'ב בוש על קרבתם לתורמים הגדולים ומתגמלים את ברני סאנדרס ודונלד טרמפ על טהרנותם הפיננסית.

אבל בעוד זרים מביטים בחיוך שחצני באמריקאים, לרובנו יש בעיות של מימון בחירות בארצותינו. באמריקה תהליך הבחירות מושחת בעיקר בכסף מקומי; בהרבה ארצות אחרות כספים זרים הם שקונים את הבחירות!

2016-02-28_211117

המיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון, צילום: bectrigger

קניית מערכות פוליטיות זרות היא רעיון הכובש את העולם כיום. מגמות שונות בגלובליזציה אחרי שנות ה-90 מעודדות נטייה זו: יותר ארצות מתימרות לפחות לקיים בחירות, יותר כוחות חשובים (למשל רוסיה, סין, קטאר) מבקשים השפעה בעולם, יותר ויותר כלכלות לאומיות נפתחו להשקעות חוץ. וכך, גם יותר ויותר מיליארדרים יכולים להרשות לעצמם לקנות בחירות זרות.

הבחירות בארה"ב הן כה יקרות עד שהרבה תורמים אמריקאים  רואים  תמורה  גבוהה  יותר להשקעתם הפוליטית בכלכלות קטנות יותר. בישראל, למשל, בנימין נתניהו   מקבל   למעלה   מ-90%   מהמימון   שלו  לבחירות

 

 

מתורמים אמריקאים. את רוב הכסף למסע הבחירות האחרון שלו תרמו שלוש משפחות אמריקאיות בלבד. המיליארדר שלדון אדלסון  מלאס ווגאס מחזק את מעמדו גם באמצעי זהירות נוסף ומממן את היומון "ישראל היום", החינמון הנפוץ בישראל.

בבריטניה, העומדת בקרוב בפני משאל עם על השתייכותה לאיחוד האירופי, גולדמן סאקס ובנקים אמריקאיים אחרים הם בין המממנים העיקריים של מחנה המתנגדים לעזיבת האיחוד האירופי.

בדו"ח חדש של ארגון המדינות הקפיטליסטיות OECD נכתב ש"קבוצות אנטי מוסלמיות בארה"ב סיפקו תמיכה כספית לפוליטיקאי ההולנדי חירט וילדרס, ש'מפלגת החופש' שלו היא המפלגה הכי פחות שקופה בפרלמנט ההולנדי ומשמשת כציר מרכזי בימין האירופי". שנה לפני הבחירות, אגב, מפלגת החירות מובילה בסקרים ההולנדיים.

אבל הסיפור לא נגמר בכסף אמריקאי: "הקרמלין עובד קשה כדי לקנות ולהשתלט על כוחות פוליטיים אירופיים: הוא מממן מפלגות ימין ושמאל אנטי ממסדיות ברחבי אירופה", טען סגן נשיא ארה"ב ג'ו בידן. "החזית הלאומית" בצרפת לוותה 9.4 מיליון יורו מהבנק הצ'כי-רוסי הראשון במוסקווה. אכן, אפילו מפלגות המבוססות על שנאת זרים אוהבות כסף זר!

המפלגה היוונית הניאו-נאצית "השחר מוזהב" עלתה על הנתיב הידוע של המפלגות הלאומניות הבלקניות וגייסה כספים מהפזורה היוונית באוסטרליה. גיוס זה נפסק רק כתוצאה מסערה ציבורית שחולל בתקשורת היוונית.

כשם שהולך וגדל המסחר בין המדינות הדרומיות כך גדל גם המימון הפוליטי בין אותן מדינות. סין עוזרת למפלגות שליטות אפריקאיות, טוען פטריק סמית, עורך ה-AFRICA CONFIDENTIAL NEWSLETTER. בכירים ב"קונגרס הלאומי האפריקאי" (ANC) נהנים מהכשרה באקדמיה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בפודונג. כעת בונה ה-ANC  את האקדמיה שלו בדרום אפריקה בהשראה סינית.

משטרים מזרח תיכוניים נכנסו גם הם למשחק המימון הפוליטי. קטאר מימנה מספר תנועות מוסלמיות באביב הערבי (לרוב היא הימרה על סוסים שהפסידו). המשטרה הספרדית חוקרת כרגע האשמות, לפיהן איראן מממנת את התנועה השמאלית פודומוס. בעלי ברית של ראש הממשלה המאלזי נג'יב ראזק מסבירים ש-680 מיליון הדולר שנתגלו באופן מסתורי בחשבונו היו פשוט תרומה פוליטית מהמשפחה המלכותית הסעודית. (התובע הכללי המאלזי זכה את נג'יב מאשמה בטענה שהוא החזיר 620 מיליון דולר).

ברוב המדינות יש חוקים נגד מימון פוליטי זר. ובכל זאת, תרגילי הלבנת כספים וטכניקות אחרות מיושמים כדי לעקוף את החוקים, כך טוען OECD. שיטה אחת לתיעול כספים אלו היא הקמה של סניפי מפלגה המוסווים כמוסדות מחקר, או מוסדות מפלגתיים אליהם מתייחסים כ"מקלטי מס" (OFFSHORE ISLANDS) מפלגתיים.

יותר מכך, בעידן החברות הגלובליות קשה לרוב לומר אם תרומה היא "זרה" או לא. חברת בת אמריקאית של הבנק השוויצרי UBS, הקבוצה הבלגית INBEV וקבוצות גלובליות אחרות מימנו בנדיבות את מסע הבחירות הקודם לנשיאות ארה"ב. כנראה שבחירות לאומיות, כמו מערכות מיסים לאומיות והגנה לאומית – כבר אינן מתפקדות היטב  בעולם גלובלי חסר רגולציה.

 

סיימון קופר, פייננשל טיימס,

תרגם וערך: אבישי ארליך

 

הידיעה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"