1. אמירתו של בצלאל סמוטריץ' ("מבחינתנו הרשות הפלסטינית היא נטל והחמאס הוא נכס") ב-2015 לא הייתה פליטת פה חסרת שחר. הסגיר זאת יותר מכל ציטוטו של נתניהו בפתח ישיבת סיעת הליכוד במרס האחרון: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תיחזוק ההפרדה בין הרשות בגדה לחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".
2. אך מדובר לא רק בציטוטים, כי אם במדיניות בפועל מצד נתניהו ושריו. האסטרטגיה המרכזית של עידן נתניהו היא פירוק המוסדות הלאומיים הפלסטיניים, כלומר: ניסיון לחסל פוליטית את העם הפלסטיני ולגדוע את מאבקו לעצמאות ולריבונות במולדתו. הדרך לשם, לרבות סיפוח ההתנחלויות בגדה המערבית, עוברת בעזה: סבבי אלימות תכופים, הפסקות אש בתיווך מצרי, דיבורים על "הסדרה" ארוכת–טווח מול חמאס והמשך הנתק בין הרצועה לבין הגדה.
צולם בעזה לאחר סבב הלחימה האחרון (צילום: אקטיבסטילס)
3. הלעג מ"שמאל" לעבר נתניהו מגביר את סכנת המלחמה וגם מפספס את מטרתו הפוליטית. כך, למשל, בסבב האלימות האחרון האיצו בו מפלגת העבודה וכחול לבן לצאת למלחמה בעזה, וטענו שהוא "מהסס" או "קונה שקט" במזוודות כסף. פעם אחר פעם עוקפים ראשי המרכז את הליכוד מימין. הם חיים באשליה שיוכלו לקושש את קולות הימנים באמצעות הצגת נתניהו כ"חלש מול חמאס".
4. נתניהו, בשונה ממה שנוהגים לומר עליו – אכן מוביל דרך בהתאם לחזונו הפוליטי והאסטרטגי. לדרך עמוסת אלימות, נישול ודיכוי זו צריך להתנגד באמצעות הצגת חלופה של ממש, ולא באמצעות הטענות המופרכות כאילו נתניהו "רופס", "משחרר מחבלים", "מפקיר את ביטחון ישראל" וכן הלאה. לתנועת הגנרלים יש תשובות עלובות למציאות של כיבוש ומצור. היא מדרבנת את נתניהו לנקוט מדיניות תוקפנית יותר ובכך מסייעת לו, דווקא לו, לשחק את דמות הגורם המתון והמרגיע באזור.
התשובה היחידה לנתניהו ולטראמפ, השואפים לייצר ספק–אוטונומיה פלסטינית בעזה שנקלעה למשבר הומניטרי מחריף במקביל לסיפוח ההתנחלויות בגדה, היא מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בצד ישראל בכל שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים המזרחית.
הניסיון לייצר מצג שווא, כאילו נתניהו "נכנע" לחמאס – נכשל גם במבחן המציאות וגם במבחן הקלפי. לנתניהו יש אסטרטגיה פוליטית של המשך המצור על עזה, של המשך הכיבוש בגדה ושל מניעת כינונה של פלסטין עצמאית. ליישומה בשטח יש השלכות מסוכנות על עתיד האזור.
5. ב-15.5, יום הנכבה, נערכו צעדות המוניות נוספות לגדר בעזה. קל לשער מה יהיה הפרק הבא בסיפור: ירי של צה"ל על מפגינים, ירי רקטות בתגובה וקורבנות נוספים.
יוסף לאור
