איש הקולנוע התיעודי הוותיק גדעון גיתאי נפטר השבוע בביתו בהלסינקי, לאחר מחלה קשה. הלווייתו נערכה ביום שלישי האחרון בבירת פינלנד. גיתאי נולד ב-1940 בעפולה ומאז 1965 התגורר בפינלנד. הוא פעל במשך שנים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, היה צלם, מפיק, עורך ובמאי. המשפחה יושבת שבעה בבית אחיו של המנוח, הבמאי עמוס גיתאי, ברחוב שמשון 12 בחיפה, החל מהיום (חמישי) בשעות הערב.

הבמאי גדעון גיתאי (צילום מסך: הטלוויזיה הפינית)

בין סרטיו הידועים: "יומן מילואים" (1987) ו"אום שמו"ם – 7 שעות עד מוות" (2011). על "יומן מילואים" כתב גיתאי באתר הגדה השמאלית: "ב-1987 עשינו ישי שוסטר (צנחן במיל') ואני את הסרט. שוסטר, חבר קיבוץ יד–חנה, צילם והקליט את חבריו ליחידת צנחני המילואים שבה שירת 21 יום בחברון. רובם היו חברי קיבוצים שהתנגדו למה שהצבא הורה להם לעשות. בניגוד לקיצוני המתנחלים רובם חשבו שגם לפלסטינים מגיעה מדינה, ושהממשלה והצבא חייבים להוציא את המתנחלים מחברון. לאחר שהסרט הוצג בבי.בי.סי ראה אותו גם יצחק רבין. הוא נחרד לראות שגם הצבא מפולג. אך במקום להוציא את המתנחלים מחברון, כפי שהבטיח לעשות לאחר הטבח שביצע הרופא סרן ברוך גולדשטיין, הוא השאיר אותם במקומם".

הסרט הדוקומנטרי "אום שמו"ם – 7 שעות עד המוות" עוסק בהפרות של החוק הבינלאומי על–ידי ישראל במלחמת לבנון השנייה. לאחר הצגת מספר רב של הפרות היסטוריות ישראל ויחסה לארגון האומות המאוחדות, פונה "או"ם שמום" לטפל בתקריות שהתחוללו במהלך המלחמה. בסרט משתתפים מפקד יוניפיל גנרל אלן פלגריני, ראש משקיפי אונט"סו בלבנון קולונל רולף קולברי, סגן מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, יאן אגלנד, פרופ' אבי שליים, אורי אבנרי, סא"ל (מיל) אלישע שפירא, עיתונאים וחייל מיחידה שירתה פגזי מצרר בלבנון. כמו כן גם ראש המכון ללימודים אסטרטגיים ליד אוניברסיטת ת"א, אל"מ גבריאל סיבוני, ופרופ' יחזקאל דרור.