לאחר ההפגנות החברתיות ההמוניות בירדן: המשבר לא תם ולא נשלם

ירדן נקלעה למשבר. בינתיים, בדגש על ארעיות המצב, פסקו ההפגנות והשביתה הכללית שהתלקחו בחודשים האחרונים. מינוי ראש ממשלה חדש, עמר א-רזאז, והבטחתו לבטל את החקיקה בדבר העלאת מסים ומחירים, אינם פותרים שום בעיה אמתית.

2018-06-12_201011

החלפת ראש ממשלה הוא תרגיל הסחה מוכר של עבדאללה השני במצבי משבר: שחרור הכעס והסטתו מהמלך, תוך הטלת האחריות על שעיר לעזאזל. רה"מ החדש הוא בוגר MIT (כמו ביבי) ובעל דוקטורט מהרווארד. בעברו, עבד בבנק העולמי וכיהן כשר חינוך. הוא מונה כמי שמתאים לנהל את המגעים מול המוסדות הבינלאומיים הנושים, מפני שהוא חלק מממסד זה. אך האם הוא וממשלתו מסוגלים לייצג את תושבי ירדן, הכוללים כעת גם מיליוני פליטים חסרי אזרחות?

ירדן הוקמה בידי הבריטים אחרי מלה"ע הראשונה כדי לתגמל את בעלת בריתה, השושלת ההאשמית, שאיבדה את כס המלוכה בחג'אז (סעודיה דהיום) לשושלת אבן-סעוד. האימפריאליזם הבריטי שלט אז במצרים, בעיראק ובירדן באמצעות מלך ערבי שסר למרותו. המלך עבדאללה היה שותף בחיסול החלטת החלוקה של פלשתינה המנדטורית ובאי הקמתה של מדינה פלסטינית. ב-1967 איבד חוסיין, יורשו, את הגדה המערבית בעקבות הכיבוש. שלוש שנים לאחר מכן דיכא באכזריות את אש"ף, וסילק אותו מירדן (ספטמבר השחור). ירדן חתמה על הסכמי שלום עם ישראל ב-1994, וחולקת עמה גבול ארוך של כ-500 ק"מ: מאילת ועד חמת גדר. עבדאללה גם זכה בהכרה ישראלית כאפוטרופוס על אל-אקצא בירושלים, במקום הפלסטינים. בין ישראל לירדן קיימות מחלוקות, אך שתיהן במחנה הפרו-מערבי, ומשתפות פעולה מול הפלסטינים וגורמים רדיקליים באזור.

ירדן הפכה, בשל מיקומה, לתחנת איסוף של פליטי המלחמות האזוריות. בירדן ישנם כיום כ-9.5 מיליון תושבים, מחציתם חיים במחנות באזור עמאן: כ-3 מיליוני פליטים פלסטינים, רובם בעלי אזרחות ירדנית, וכ-3 מיליוני פליטים מעיראק, מסוריה, מתימן, ממצרים ומארצות נוספות, שאינם אזרחי ירדן אך מנועי חזרה לארצותיהם. הבדואים, שהיו את משען המלך ואת עיקר צבאו הפכו מזמן מיעוט.

המצב הכלכלי-חברתי במדינה מתדרדר: ירדן, עצמאית לכאורה, חסרת משאבים ומים, מתקיימת מתרומות ממדינות מערביות וממדינות המפרץ. חובות המדינה תופחים ויכולת פרעונם נשחקת. היקף התרומות קטן; האבטלה גדולה (בקרב צעירים נושקת לשליש), והשחיתות פושה בכול. החוב הציבורי שלה עומד על 40 מיליארד דולר (95% מהתל"ג), ודרישות קרן המטבע הבינלאומית, ממנה לוותה ירדן 700 מיליון דולר, הן: מדיניות צנע, הקטנת הוצאות הממשלה וגביית מסים מרובה.

המהומות החלו בינואר השנה לאחר שהממשלה איחדה את רמות מס ההכנסה הנמוכות, וגבתה לראשונה מס מבעלי הכנסה נמוכה יותר לעומת מנהגה בעבר. כמו כן, ביטלה הממשלה את הסבסוד לקמח והטילה מס על דלק ועל טבק. נגד התקנות יצאו כ-90 מ-130 חברי הבית התחתון בפרלמנט (הנבחרים בידי האזרחים, בשונה מחברי הבית העליון שמממנה המלך) כמו גם איגודים מקצועיים ובעלי מקצועות חופשיים (איגודי הרופאים, המהנדסים ועורכי הדין). הפעם השתתפו גם פליטים סורים ועיראקים בהפגנות.

ירדן הצליחה לשרוד את גל הזעזועים שפקד את המשטרים הערביים ("האביב הערבי") מאז 2011, אולם כלל לא בטוח שתוכל להמשיך ולהתקיים כפי שהכרנו אותה עד כה.

ירדן ממלאת תפקיד אסטרטגי עבור הכוחות המערביים באזור: חיל האוויר הישראלי מתאמן יחד עם חיל האוויר הירדני וכוחות נאט"ו שוהים במתחם אימונים מדברי במדינה. בירדן נמצאים גם מרכז הפיקוד האמריקאי השולט במרחב ירדן-סוריה-עיראק, וכוחות של ארה"ב שאינם מאפשרים לכוחות אסד להתקרב לגבול הדרומי של סוריה. כוחות ירדניים נמצאים גם בגבול הסורי בדרעא, שבו שולטים עדיין מורדים סורים ומיליציות הקשורות בכוחות סלפיסטיים.

ישראל חיה באשליה, שלעד תוכל לבודד את עצמה מהמזרח התיכון. כשם שאירועי עזה אינם נוגעים למרבית הישראלים, כך הם אדישים גם לנעשה בירדן. מעטים בשלטון מבינים שירדן היא בולמת הזעזועים של ישראל, שכן המלך מקיים מדינת חיץ ידידותית לישראל. כוחות מתונים בישראל (למשל ד"ר עודד עירן, שהיה שגריר בירדן) קוראים לסייע למלך בעת צרה זו. ואולם, חוגים בימין הישראלי, ואף בתנועת העבודה, מייחלים לקריסת ירדן ורואים בה פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינית. את סיסמתם טבע אריאל שרון באמרה: "ירדן היא פלסטין".

ישנם בישראל אף חוגים קיצוניים יותר. הם מחכים לשעת כושר בינלאומית לספח את הגדה המערבית ולדחוף מזרחה, בטיהור אתני גדול, חלק נוסף של האוכלוסייה הפלסטינית. סיפוח, טיהור אתני וגירוש לירדן הם חלופה ימנית רדיקלית יותר של סיפוח ואפרטהייד. קריסת ירדן תמיט תוהו ובוהו שיימשך זמן רב. מצב זה יוביל להתבססות כוחות דתיים קיצוניים, סוניים ושיעיים, בירדן. הדבר יפתח חזית נוספת לישראל: לא רק בעזה, בלבנון בסוריה, כי אם גם במזרח. אם כיום חוששת ישראל מנוכחות איראנית בסוריה, מחר היא עלולה למצוא כזו גם בירדן. כמה זמן תוכל ישראל להישאר וילה בג'ונגל הבוער סביבה?

אבישי ארליך

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב