תושבי שכם סובלים ממצוקת מים קבועה – בעיקר בחודשי הקיץ – שהחמירה בשנים האחרונות בשל מיעוט הגשמים. ישראל מונעת מהפלסטינים לחפור בארות נוספות ואף מסרבת למכור להם מים נוספים כדי להקל על המצוקה. בשל מדיניות זו, בעונת הקיץ נאלצים התושבים לרכוש מים המובלים במכליות ובקבוקי מים מינרליים, בעלות גבוהה, ולהשתמש במים רק לצרכים חיוניים. ישראל נטלה לעצמה את השליטה בכל משאבי המים שבין הירדן לבין הים והיא מנצלת את שליטתה זו כדי לכפות על הפלסטינים מחסור קבוע במים.

המחסור במים למעשה גדול יותר שכן כשליש מכמות המים שמוזרמת לעיר אובדת כתוצאה מדליפות בצנרת המיושנת וכשלים טכניים אחרים ולכן התושבים מקבלים רק 800 מ"ק לשעה בממוצע. בנוסף, עיריית שכם מעבירה חלק מהמים המגיעים לעיר לכפרי האזור הסובלים גם הם ממצוקת מים חמורה. כתוצאה מכך, נאלצים תושבי העיר להסתפק בפועל בפועל בכ-65 ליטר לנפש ליום בממוצע.

עיריית שכם ניסתה להגדיל את כמויות המים המוזרמות לעיר באמצעות רכישת מים מחברת מקורות. בשנת 1996 התחייבו הרשויות הישראליות למכור לעיריית שכם בין 100 ל-150 מ"ק לשעה משתי בארות הנמצאות במחוז שכם – באר חווארה ובאר קוזא. לדברי בצלם בעשור הראשון לאחר ההסכם העבירה ישראל את המים באופן בלתי סדיר עד שבשנת 2006 היא הפסיקה את האספקה לחלוטין, בתואנה של סלילת כביש ועבודות תחזוקה במחסום חווארה. "על אף שהעבודות הסתיימו מזמן, אספקת המים לא חודשה. פניות חוזרות ונשנות של עיריית שכם בנושא זה למנהלת הקישור הישראלית ולרשות המים, האחרונה בהן בקיץ הנוכחי, נותרו עד כה ללא מענה", נמסר.

על אף שכל בתי העיר מחוברים לרשת המים, האספקה לשכונות השונות אינה אחידה. כ-20% מתושבי העיר סובלים ממחסור גדול יותר במים משאר התושבים, בעיקר אלה החיים במחנות הפליטים – עסכר, בלאטה ועין בית אל–מאא – ובכעשר שכונות הבנויות באזורים גבוהים, שם לחץ המים נמוך יותר. על פי הערכת יו"ר מחלקת המים בעירייה, ממוצע צריכת המים באזורים אלה הינו 50 ליטר לנפש ליום.

עוד בנושא:

http://www.btselem.org/hebrew/water/20170913_acute_water_shortage_in_nablus