כנס מרקס השנתי ה-13 התקיים היום (שישי) במועדון הגדה השמאלית בתל–אביב בסימן מאה שנים לתנועה הקומוניסטית בארץ. הכנס שילב הרצאות, דיונים, בר פתוח וקטעי מוסיקה ואמנות. בין משתתפי הכנס הרבים, שנערך על ידי הגדה השמאלית בשיתוף סניף תל–אביב של מק"י: יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש).

כרזה של מק"י שהופצה במעברות בשנות החמישים המוקדמות (צילום: ארכיון מק"י)

בין הנושאים שנידונו בכנס, בהנחיית עמרי עברון: המפלגה הקומוניסטית והמזרחים, תולדות הקומוניסטים בארץ, האסירים הפוליטיים הקומוניסטים בתקופת המנדט, הארכיון הקומוניסטי, והמפלגה והפליטים הפלסטינים. ראשון הדוברים היה ד"ר אפרים דוידי שהתייחס באריכות לתולדות התנועה הקומוניסטית והתיקוף שלה לאורך מאה שנה. בדברי הסיכום אמר: "יותר ממאה שנים חלפו מאז החלה קבוצה קטנה של פעילים לצעוד בדרכי הקומוניזם, אבל הם הותירו אחריהם כמה עקרונות יסוד הממשיכים ללוות את הקומוניזם המקומי עד 2020: השותפות היהודית–ערבית, האיבה לאימפריאליזם, לקפיטליזם, לציונות ולריאקציה הערבית, המאבק למען סוציאליזם והדבקות בהגנה על האינטרסים של מעמד העובדים, של נשים, של מיעוטים נרדפים ושל מנוצלים. זהו כביכול עיסוק בעבר, אבל אין לי ספק שקווים רעיוניים אלו יכולים לשמש לניתוח ההווה ואף לסמן נתיב פעולה לעתיד, לבניית חברה צודקת ושוויונית בישראל".

אמג'ד שביטה סיפר על התיעוד שנערך על ידי פעילי ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) בקרב ותיקי התנועה. שביטה, לשעבר מזכ"ל בנק"י, התייחס במיוחד על המאבק הציבורי והמשפטי לביטול מעמד "בעלי התעודות הזהות האדומות" ששימשו את המושלים הצבאים בעת הממשל הצבאי שהוטל על האוכלוסייה הערבית לאחר 1948. בעלי אותן תעודות זהות שהו בישראל, אך לא קיבלו מעמד של אזרחים והיו צפויים לגירוש בכל רגע מבתיהם. את המאבק המשפטי, שנחל הצלחה, ניהל עו"ד חנא נקראה. שביטה, בן משפחת עקורים מכפר מיסְכֶּה שבשרון הדרומי, כקילומטר אחד מערבית לקיבוץ רמת הכובש ו-5 קילומטרים צפונית מערבית לקלקיליה שנכבש ב-1948 ונהרס על ידי צה"ל, סיפר עוד על קורות מאבק העוקרים בשנות ה-50. נורית חג'אג', אף היא התייחסה למאבק החברתי אחר בשנות ה-50: של תושבי המערבות המזרחיים ועל פעילות הקומוניסטית בקרבם. חג'ג' סקרה גם את ספרה האחרון של תמר גוז'נסקי "קומוניסטים מזרחים: המערכה נגד אפליה עדתית ולמען הזכות לדיור" (פרדס הוצאה לאור, 2018).

מזכ"ל מק"י, עאדל עאמר, דיבר באריכות על פעילות המפלגה הקומוניסטית בקרב הערבים–פלסטינים אזרחי ישראל מ-1948 ועד ימינו, תוך שימת דגש על כמה צמתים היסטוריים: פעילות של חברי הכנסת תופיק טובי ומאיר וילנר לחשיפת הטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956, ה"אינתיפאדה האדומה" – הפגנת ה-1 במאי 1958 בנצרת והדיכוי ההמוני שבעקבותיה; תפקידה המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ביום האדמה במארס 1976 וחלקם המרכזי של עיתוני מק"י בשפה הערבית: "אל אתיחאד" והירחון הספרותי "אל ג'דיד", בעיצוב זהותו של המיעוט הלאומי הערבי–פלסטיני בישראל. אדם אלי, החוקר את תולדות המפלגה הקומוניסטית בשנות ה-30, התייחס לרדיפות הבלתי פוסקות של השלטונות הקולוניאליים הברטים כלפי הפעילים הקומוניסטים שכללו מעצר, מאסר ממושך, גירוש מן הארץ ואף מוות בעת עינויים; ובייחוד לארגון "העזרה האדומה" שפעל בכל העולם, וגם בארץ, כדי לסייע לנרדפים.

יצוין שמק"י מתכננת שורה של אירועים לציון מאה שנה לתנועה הקומוניסטית. בין היתר ייערך כינוס במרכז הקונגרסים שבכניסה לעיר חיפה, ביום שישי, 27 במארס. עוד מתוכנן כנס אקדמי בשיתוף מכון מינרבה של אוניברסיטת ת"א ומכון אמיל תומא ביום שלישי, 24 במארס.