מאת היבה נאטור, קלנסואה
בבחירות הקרובות אני הולכת להשתתף; לא אחרים ולא אתעצל. כך למדתי בבנק"י: להתעקש על האזרחות שלי, להשתמש בה בצורה הכי יעילה לקידום האינטרסים הפוליטיים, שאני חפצה בהם, כבתו של העם הפלסטיני וכאזרחית במדינת ישראל.
בבחירות הקרובות אני אצביע לחד"ש. וזאת משום שחד"ש, יחד עם מק"י, מילאו תפקיד היסטורי בהגנת האוכלוסייה הערבית בישראל ובהנהגתה. חד"ש, שטיפחה דורות של צעירים פלסטינים זקופי קומה, לא נכנעה ללאומנות, לא ברחוב הערבי ולא ברחוב היהודי. היא היחידה המציעה דרך של מאבק משותף ותקווה לשני העמים כשכל האחרים, כ-ו-ל-ם, מדברים על הסתגרות ובדלנות.
חד"ש מסמנת בשבילי את המאבק העיקש למען שלום מלא וצודק ולמען שוויון אזרחי ולאומי למיעוט הערבי בישראל. אך לא רק: חד"ש מנהלת מערכה חברתית קריטית ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית:
חד"ש היא זו הנאבקת למען חברה שוויונית, נאורה ומתקדמת המתנגדת לאפליה, "אפילו", זו שעל רקע מיגדרי.
