מחאות ממושכות נערכו בקריית חיים ובערים נוספות, בעקבות הרג הנער סלומון טקה וורקנך בן ה-18 בירי שוטר בעיר מגוריו (30.6). בהפגנות צעדו התושבים ברחובות, חסמו כבישים, קראו קריאות והניפו שלטים נגד הגזענות, האפליה, אלימות המשטרה והיד הקלה על ההדק כשמדובר בצעירים יוצאי אתיופיה.
בנימין ובני (צילום: במחנה)
ניתן היה לצפות שראשי האופוזיציה, שלושת הגנרלים ושר האוצר הכושל לשעבר, יניפו אף הם את דגל המחאה, או לפחות יניפו דגל חברתי כלשהו. אבל הדגל שהתרגלו להניף ראשי כחול לבן (גם במקרה טרגי זה) הוא דגל לבן: דגל של כניעה אל מול האידיאולוגיה הקפיטליסטית, הגזענית והתוקפנית המנחה את ממשלת הימין הקיצוני בראשות בנימין נתניהו.
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמר בפתח דבריו בכנס הרצליה שנערך השבוע (1.7) כי "מדובר באירוע רגיש. מצד אחד, שוטר שלוקח אחריות, ומצד שני, צעיר שנהרג". עוד הוסיף גנץ: "צריכה להיות חקירה שקופה ומהירה, וקריאה להרגעת הרוחות של כל מי שבעמדה מנהיגותית. צריך לחבק את הקהילה, לחתור לאמת ביחד, ולהישאר מאוחדים מה שלא יקרה".
ומה אמר נתניהו שעות ספורות לאחר מכן? "הלכידות שלנו ברגעי מבחן וברגעים שמובילים לרגעי המבחן היא המפתח בסופו של דבר לעוצמה שלנו. שוחחתי על כך עם מ"מ המפכ"ל שהבטיח לי שנעשה מאמץ גדול להגיע לאמת במהירות האפשרית". כמובן שניתן היה לייחס את דברי נתניהו לגנץ או להיפך. הרי אין כמעט הבדל בין השניים: בעולמם אין גזענות, אין אפליה ואין ניצול.
ומי אמר באותו יום: "מול אויב כמו איראן אסור למצמץ וצריך לעשות מה שצריך, מתי שצריך. גישה זו נכונה לא פחות ברצועת עזה"? נתניהו? גנץ? אולי הגנרלים גבי אשכנזי או משה "בוגי" יעלון? נכון, קשה לנחש. במקרה זה, מי שאיים על איראן היה גנץ. הוא גם התייחס לתקיפה של חיל האוויר בסוריה בלילה שבין ראשון (30.6) לשני (1.7), שלפי מקורות סוריים גבתה את חייהם של 15 בני אדם: "ראינו הבוקר שסוריה הפכה למדינת אויב לא יציבה. האיום הזה התעצם לאורך השנים האחרונות וחשוב לשמור על יכולת הפעולה וההתרעה ועמימות. דבר אחד ברור: הצורך של מדינת ישראל לשמור על ההרתעה שלה ולהעצים את יכולת ההכרעה הוא חשוב מתמיד. לא חשובה פחות הנכונות להשתמש בכלים שבנינו כשצריך". גנץ הוסיף: "איראן מתקדמת לייצור נשק גרעיני. אני חוזר ואומר: ישראל לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני". המשפט הזה, האחרון, הוא כמעט העתק של דברי נתניהו בישיבת הממשלה השבועית באותו יום.
"המבחן שלי היה לעמוד באתגר החשוב בכל הנוגע לגורל מדינת ישראל ולהכין את צה"ל לפעול בכל גזרה ובכל מקום. אני יכול להגיד לכם בביטחון שכאשר אקים את הממשלה לאיראן לא יהיה נשק גרעיני" – אגב, גם דברים אלה אינם לקוחים מישיבת הממשלה, אלא מדבריו של גנץ באותו כנס.
הדמיון בין השניים אינו משנה את העובדה שחייבים להפיל את נתניהו. זו המשימה הראשונה בחשיבותה בבחירות הקרובות. ואולם, אין לסמוך על גנץ וחבורתו, שאינם מציעים חלופה אידאולוגית ופוליטית ממשית. כדי להחליף את נתניהו ולהפיל את ממשלת הימין, בבחירות הקרובות חיוני לתמוך ברשימה הממוקמת הכי רחוק מנתניהו ומגנץ, זו שתהום פוליטית וערכית פעורה בינה לבינם – הרשימה המשותפת.
