ישראל מבקשת לגרש את מוסטפא אל–ח'רוף, עיתונאי ירושלמי בן 31, למרות שאין לאן לגרשו – משום שאין לו מעמד באף מקום אחר בעולם. כך נמסר מבצלם. אל–ח'רוף, נשוי ואב לבת, עצור כבר מספר חודשים. אם יגורש, ואשתו ובתו יצטרפו אליו, הדבר יסכן גם את מעמד התושבות שלהן. הוא נולד ב-1987 למשפחה ממזרח ירושלים ששהתה אותה עת באלג׳יר. הוא שב עם משפחתו למזרח ירושלים כשהיה בן 12 ומאז לא הצליח להסדיר את מעמדו.

לדברי הארגון "אין כל סיבה למעצרו של אל–ח'רוף, שממילא אין לאן לגרשו. המעצר והגירוש הם רק דוגמא נוספת למדיניות הישראלית במזרח ירושלים, שנועדה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית בעיר". המוקד להגנת הפרט הגיש לבית המשפט העליון, באמצעות עו״ד עדי לוסטיגמן, בקשה לערער על מעצרו וגירושו של העיתונאי.

אשתו, תמאם נופל אל–ח׳רוף, סיפרה בעדות שמסרה לתחקירן בצלם עאמר ערורי על מעצרו של בעלה: "אני ומוסטפא התחתנו בנובמבר 2016 ויש לנו בת בשם אסיא, בת שנה וחצי. מוסטפא נולד באלג׳יריה בשנת 1987 כשאבא שלו עבד שם כמורה. למשפחה נולדו באלג'יר חמשיה ילדים, מוסטפא השני בהם. בשנת 2000 המשפחה חזרה לפסלטין דרך גשר אלנבי, עם היתר כניסה. לאבא של מוסטפא הייתה תעודת זהות של תושב קבע בירושלים, והם השתקעו בעיר וגרים בה מאז. בשנת 2005 אבא של מוסטפא הגיש בקשת איחוד משפחות עבור כל בני המשפחה, ובשנת 2010 אמא של מוסטפא, אחיו ושתיים מהאחיות שלו קיבלו תעודות זהות ישראליות. מוסטפא ואחותו הגדולה אינסאם, בת 31, לא קיבלו, כי היו כבר מעל גיל 16 כשהבקשה הוגשה. העובדה שלמוסטפא אין מעמד הקשתה מאוד על החיים שלנו. הוא לא היה יכול לנסוע בין ירושלים לגדה המערבית בגלל שחששנו שיעצרו אותו במחסום ויגרשו אותו. חיינו כמו בכלא גדול. הרגשנו ככה אפילו כשנסענו לטייל ולהתאוורר קצת בתוך ישראל, איפה שאין מחסומים צבאיים".

עוד היא הוסיפה ש"מוסטפא רצה להירשם ללימודי צילום בבצלאל, אבל לא אפשרו לו בגלל שאין לו תעודת זהות, אישור שהיה או מסמך ישראלי אחר. בינואר היינו אמורים לעבור דירה מוואדי ג׳וז לבית חנינא. יום לפני המעבר המתוכנן, ב–22 בינואר האחרון, בשעה 3:00 לפנות בוקר, פשטו שוטרים על הבניין שבו אנחנו גרים. הם הורו לבעל הבניין להתלוות אליהם ודפקו בכוח בדלת הדירה שלנו. אני, בעלי והבת שלנו התעוררנו בבהלה. לא ידענו מה קורה. הם ביקשו את תעודת הזהות שלי ואת תעודת הזהות של מוסטפא. מוסטפא הראה להם את הדרכון הירדני שלו ואז הם עצרו אותו ולקחו אותו ואת בעל הבניין לתחנת המשטרה. אסיא נבהלה מאוד מהאנשים הזרים שנכנסו לבית שלנו. היא צעקה ובכתה ורצה אחרי בעלי החוצה. ראינו איך אוזקים לו את הידיים ואסיא צעקה: 'באבא! באבא!'. את בעל הבית שחררו אחרי שעתיים. הוא אמר לי שעצרו אותו בגלל שאפשר למישהו בלי מעמד חוקי לגור בבניין שלו. ממש יום לפני המעצר מוסטפא ואני הלכנו למוקד להגנת הפרט כדי שהם יעזרו לנו לערער על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות שהגשנו באמצעותם בשנת 2015, כשהתארסנו. חתמנו שם על כמה מסמכים. ביום המעצר הודיעו לי מהמוקד שהעבירו את מוסטפא לכלא ברמלה שמיועד למהגרים בלתי חוקיים. שבוע אחרי המעצר הצלחתי לבקר את מוסטפא בכלא. הביקור נמשך חצי שעה וחלון זכוכית הפריד בינינו. בביקורים הבאים הבאתי איתי את אסיא, אבל הסוהרים לא אפשרו למוסטפא להחזיק אותה או לנשק אותה. זה היה קשה וכואב, גם למוסטפא ולי וגם לילדה. אותו דבר קרה גם בבית המשפט בגבעת שאול. השומרים סרבו לאפשר למוסטפא להחזיק את הבת שלו או לנשק אותה. אסיא קראה לו 'באבא! באבא!'".

עוד היא מסרה "הדיון בבית המשפט נקבע ל-1 ביולי 2019. אי שום היגיון בזה שיחזיקו את מוסטפא במעצר עד לתאריך הזה. אסיא כל הזמן שואלת איפה אבא שלה. היא מתעוררת בלילה ורוצה אותו".