מפלגות קומוניסטיות, איגודי עובדים (וביניהם איגוד העובדים המרכזי בבריטניה TUC), ארגונים דמוקרטיים ותנועות מתקדמות ברחבי העולם הצטרפו לקמפיין הקורא לשחרורו של מנהיג מפלגת העובדים בברזיל, לואיס אינסיו "לולה" דה סילבה. דה סילבה, נשיא ברזיל לשעבר והמועמד המוביל בבחירות לנשיאות מטעם מפלגת העובדים (PT), עצור בקוריטיבה בעוד משפטו באשמת שחיתות שאינה מגובה בראיות של ממש מתנהל בערכאת ערעור.
חברי פרלמנט קומוניסטים מפגינים בתוך אולם מליאת הפרלמנט בברזיליה בדרישה לשחרורו של לולה (צילום: ורמליאו)
תחת הסיסמא ״ישוחרר לולה״, מנהלות מפלגות השמאל בברזיל מערכה עיקשת. זו כוללת הפגנות ועצרות ברחבי הרפובליקה כולה. התביעה טוענת כי לולה קיבל בית לחופה של עיירה בסאו פאולו; בית שמעולם לא היה ברשותו, והוא אף לא התגורר בו.
הנשיא לשעבר הורשע בשתי ערכאות נמוכות יותר, ומעצרו החל באפריל לאחר דחיית העתירה לניהול המשפט בנוכחותו. חברי איגוד עובדי המתכת, בו צמח לולה, התבצרו בבית האיגוד המקצועי בעיירה סאן ברנרדו, כשהם עוטפים את לולה באהבה ובתמיכה בניסיון לסכל את ביצוע החלטת השופטים. לבסוף הסגיר עצמו למשטרה.
בגילוי הדעת שפרסמו נשיאת המפלגה הקומוניסטית של ברזיל, לוסיאנה סאנטוס, ומועמדת המפלגה לנשיאות, מנואלה דה אווילה, נכתב כי המפלגה רואה במאסרו של לולה ביטוי לשרירות וצעד נוסף בהפיכה שהחלה באוגוסט 2016, אז הודחה הנשיאה הנבחרת, דילמה רוסף, בשל העברות תקציביות מהבנק המרכזי למפעלים חברתיים. רוסף הוחלפה במישל טמר, סגנה, והאחרון ניצח על המהלך להדחת הנשיאה שזכתה בתמיכת העם. עוד נכתב בהודעה: "הצעד הנוכחי של נאמני ההון והכוחות השמרניים בברזיל נועד להכשיל את מועמדותו של לולה, הזוכה בפופולריות רבה ובתמיכה רחבה בקרב המוני העם".
הבחירות באוקטובר לנשיאות ברזיל יתקיימו על רקע של משבר כלכלי, אבטלה עמוקה ועוני הפוגע בחלקים נרחבים מאוכלוסיית המדינה הגדולה בדרום אמריקה. לפי נתונים שפורסמו באחרונה, יותר מ-40% מהילדים עד גיל 14, כ-17.3 מיליון במספר, מצויים במצבים של עוני, קרי הכנסה משפחתית של עד מחצית משכר המינימום (כ-980 שקל). כ-5.8 מיליון ילדים, שהם כשביעית מהילדים במדינה, סובלים מעוני מחפיר (עד רבע משכר המינימום). המשבר הכלכלי העמיק את האכזבה הציבורית מהממסד, שהבטיח כי דחיקתה מהשלטון של מפלגת הפועלים תוציא את ברזיל מהמיתון. המדיניות הניאו–ליברלית של ממשלת ההפיכה בראשות מישל טמר אך מחמירה את המצב.
טמר, שהוא הנשיא הבלתי–פופולארי ביותר בתולדות ברזיל, מוביל צעדי צנע רבים, הכוללים נסיגות משמעויות בחקיקת העבודה ובחקיקה המסדירה את הזכויות הפנסיוניות. לאחרונה הצטרפה ממשלת טמר ליוזמת ממשלות ארגנטינה, צ׳ילה, קולומביה, פרגוואי ופרו להחליש את הארגון איחוד האומות הדרום אמריקאיות. הארגון, שהוקם ב-2008, נועד להגן על האינטרסים של החברות בו מפני פגיעות של ארה״ב באמריקה הלטינית.
העוני והעלייה בפשיעה ובאלימות שימשו את ממשלת טמר כעילה להתיר בצו ממשלתי התערבות פדרלית וצבאית למען ״שמירת הסדר״ בריו דה ז׳נרו בפברואר. תנועות השמאל התריעו כי מדובר בצעד נוסף לצמצום הדמוקרטיה השברירית בברזיל, לאחר שלאחרונה גם נרצחה באישון לילה חברת מועצת העיר בריו דה ז׳נרו, מריאלי פרנקו, פעילת זכויות אדם וחברת המפלגה הסוציאליסטית (PSOL).
ב-16 באפריל השתלטה תנועה העובדים החקלאים חסרי קורת גג (MTST) על בית החוף שלכאורה היה בבעלותו של לולה. מנהיג השמאל אמר כמה פעמים בזמן משפטו, כי אם הבית אכן שלו, הוא קורא לתנועת מחוסרי הדיור להשתלט עליו. ״זו הפעם הראשונה שתנועת מחוסרי הדיור משתלטת על בית בעידוד הבעלים״, ציין באירוניה גיליירמי בולוס, מנהיג התנועה ומועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות.
בהשתלטות זו נחשפו לראשונה תמונות מפנים הבית שסתרו את טענות התביעה, לפיהן הותקנה בו מעלית במסגרת שיפוץ מפואר. למשטרה, שהגיעה במהרה, מסרו חברי התנועה: ״אם הבית שייך ללולה, הרי שהוא הסכים לנוכחותנו; ואם לאו, הרי שיש לשחררו לאלתר!״.
בהחלטה שרירותית נוספת של הממסד השליט נשללה מסנאטורים ומחברי פרלמנט ממפלגת העובדים הזכות לבקר אצל הנשיא לשעבר במעצרו, בעודו ממתין להחלטת ערכאת הערעור אשר אמורה להינתן בשבועיים הקרובים.
מעצרו השרירותי של לולה מעורר גלים של סולידריות ודאגה למתרחש בברזיל: מפלגות שמאל בפרלמנט האירופי (בהובלת "פודמוס" הספרדית) קראו במארס להשעיית הסכמי הסחר עם ברזיל; הפגנה מרשימה התקיימה מחוץ לשגרירות ברזיל בארגנטינה, ביוזמתו של חתן פרס הנובל אדולפו פרז–אסקיבל, אליה הצטרף הבלשן פרופ' נעם חומסקי; רבים קוראים להעניק פרס נובל לשלום ללולה בניסיון לחזק את התמיכה הציבורית הבינלאומית במאבק לשחרורו. המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שלחה למפלגת הפועלים אגרת המגנה את מעצרו השרירותי של מועמד השמאל המרכזי בבחירות המתקרבות לנשיאות המדינה הגדולה באמריקה הלטינית.
י"ג, סאו פאולו
