הגששים שאלו פעם: "דייג, אוהב דגים? אם אוהב אותם למה הוא מוציא אותם מהמים?". ואוניברסיטת תל–אביב אוהבת את עובדיה? ואם היא אוהבת אותם, מדוע היא רודה בהם? "זו הדרך" שוחח בשבוע שעבר עם ד"ר מוטי רונן, יו"ר ועד עובדי המחקר והפרויקט במוסד להשכלה גבוהה ברמת אביב.
מעבדה באוניברסיטת תל–אביב (צילום: אונ' תל–אביב)
בעוד כעשרה ימים צפוי ד"ר רונן להתייצב לשימוע לפני פיטורים. שימוע קודם נדחה לאחר שההנהלה גילתה כי מתוכננת הפגנת תמיכה ביו"ר הוועד. הנהלת האוניברסיטה וועד העובדים המנהליים הוותיק אינם מעוניינים בוועד נוסף המייצג מגזר עובדים אקדמיים המועסקים בתת–תנאים, במסגרת העסקה ארעית ללא קביעות וללא תוספות שכר. כל פרופסור האחראי על מעבדה מסוימת מקבל תקציב, ומתוך התקציב משולם שכרם של עובדי המחקר והפרויקט – כך הופכים חברי הסגל הבכירים קבלני–משנה בעל כורחם.
מאבק עובדי המחקר והפרויקט החל לפני שש שנים, והוועד הוקם לפני ארבע שנים. מאז סובלים חברי הוועד מהתנכלויות חוזרות ונשנות מצד ההנהלה. בשיחה עמו מדגיש יו"ר הוועד כי עובדי "המחקר והפרויקטים" – שם מעט מוזר – הם עובדי הליבה של האוניברסיטה: "החוקרים, מנהלי המעבדות, אנשי מחשוב והנדסאים". יצוין שההנהלה טוענת כי מספר עובדי המחקר והפרויקט עומד על 1,200, אך מבדיקה של הוועד עולה כי מספרם הוא כ-1,400.
בתחילת החודש הכיר בית הדין האזורי לעבודה תל אביב–יפו בהתאגדותם של עובדי המחקר והפרויקטים באוניברסיטת תל אביב בהסתדרות, וקבע כי על האוניברסיטה לנהל משא ומתן עם הוועד הנבחר של העובדים. בפסק הדין בהליך הארעי קבע השופט דורון יפת, כי האוניברסיטה תעביר לוועד העובדים את רשימות העובדים לצורך יצירת קשר עמם. בנוסף נקבע כי טענות ההסתדרות על התנכלות לראשי הוועד יתבררו בהליך העיקרי, וכי שימוע לפני פיטורין של יו"ר הוועד, ד"ר מוטי רונן, יידחה. עו"ד גיל בר–טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף המייצגת את עובדי המחקר, אמר בעקבות פסק הדין: "אני שמח שבית הדין קיבל את טענות ההסתדרות וחייב את אוניברסיטת תל אביב לנהל מו"מ ללא תנאים מוקדמים כמו גם בחובת גילוי ושקיפות. אני מצר על כך שהאוניברסיטה מתכחשת לעובדי המחקרים וליסודות דיני העבודה אשר יצאו משעריה, ונוהגת כאילו הייתה אחרון המעסיקים. על הנהלת האוניברסיטה להסיק מסקנות".
ד"ר רונן, האם תוכל להציג את עצמך? מה המקצוע שלך? מה הוותק שלך באוניברסיטה?
למדתי בטכניון ושם סיימתי את הדוקטורט והפוסט–דוקטורט בתחום הביולוגיה. אני מועסק באוניברסיטת תל–אביב שבע שנים כמנהל מעבדת מחקר.
מה דחף אותך לקדם את מאבק העובדים?
כאשר למדתי שמנהל המעבדה הקודם פוטר שנים ספורות לפני היציאה לפנסיה, בגיל 63, וללא תנאים, הבנתי שזה עלול לקרות גם לי ולכל העמיתים האחרים, ומאז אני במאבק.
אתם אחת מקבוצות העובדים הגדולות באוניברסיטה. מדוע ועד העובדים הוותיק לא תומך בכם?
במשך השנים למדנו שהוועד המנהלי לא רוצה לעזור לנו וגם לא לקלוט אותנו בשורותיו כמצופה. ניסינו בתחילת המאבק לפנות לוועד המנהלי הקיים. אמרנו להם "בואו תדרשו תקנים בשבילנו", אך ללא הואיל. יש להבין: הם דור א' ואנחנו דור ב'. בכל רגע הדגשנו שהם לא אויב שלנו ואנו זקוקים לגיבויו של הוועד. אף דרשנו להשתתף בבחירות לנציגות העובדים והם סירבו בתוקף. בעקבות הסירוב שלהם עתרנו לרשות השיפוט של ההסתדרות, שקבעה במעין פשרה שיוקם ועד נפרד. עקב כך החל תהליך של התארגנות מואצת, ועד ספטמבר האחרון הצטרפו להסתדרות בין 400 ל-500 עובדים. זה צעד חריג אבל לא חסר תקדים – מותר להסתדרות להקים שני ועדים במקום עבודה. נכון שזה לא מצב אידיאלי, אבל אני מאמין שברגע שנקבל תנאי העסקה ראויים, עם קביעות וביטחון תעסוקתי ובעיקר עם תנאים ועם שכר ראוי, אז נוכל לאחד בין הוועדים. אך בינתיים אנחנו עובדים ארעיים ואף מוחלשים. הנהלת האוניברסיטה החליטה, למשל, במהלך שש השנים האחרונות שאין תוספות שכר לעובדי המחקר והפרויקט – אף אם המעבדה בה מועסק העובד מצליחה במיוחד ומקבלת מענקי מחקר רבים.
האם קיבלתם לפחות תמיכה מהסגל הזוטר, מהסגל הבכיר או מאגודת הסטודנטים?
אנחנו עוקבים אחרי המאבקים של הסגל האקדמי הזוטר והבכיר. הסגל הזוטר, למשל, הצליח בשנים האחרונות לשפר את מעמדו בזכות מאבקו הנחוש. אך לצערי האוניברסיטה מתנהלת כמעסיק כוחני, וגם הסגל הזוטר היה צריך לאיים בשביתה ואף לשבות בפועל כדי לקדם את זכויותיו. אך לנו אין בינתיים הסכם קיבוצי, וזו אחת הדרישות המרכזיות שלנו. יחד עם זאת, בהפגנות שקיימנו בקמפוס הגיעו סטודנטים שהביעו תמיכה במאבקנו.
לאחר פסק הדין שניתן בתחילת החודש, היכן עומד המאבק?
פסק הדין קבע כי לוועד העובדים זכות לקבל גישה למידע דיגיטלי על אודות עובדי המחקר באוניברסיטה כדי ליצור קשר עמם, וזאת באופן שווה לארגוני העובדים האחרים הקיימים באוניברסיטה. בנוסף נקבע כי במקרה שהוועד ינקוט צעדים ארגוניים, עליו להודיע על כך להנהלת האוניברסיטה 48 שעות לפני תחילתם.
זוהר אלון
