הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (שני) דיון בנושא קשיים באיתור ובמתן מענים לילדים ולנוער בסיכון בצל משבר הקורונה. יו"ר הוועדה פתח את הדיון בהבעת הזדהות עם מאבק העובדים הסוציאליים ושביתתם, ואמר: "כל הכבוד וההערכה מגיעים למאבק העובדים הסוציאליים שפתחו היום בשביתה ללא הגבלת זמן. העובדות הסוציאליות נאבקות היום לא רק בשביל התנאים של עצמן, אלא למען השירותים החברתיים של החברה כולה. אי אפשר לקדם קבוצות נזקקות כשאנשי המקצוע עצמם לא מקבלים את התנאים הראויים מבחינת שכר ותנאי עבודה, מבחינת עומסים קשים, ושלא לדבר על התופעה המדאיגה והמפחידה של אלימות נגדן. אני מחזק את ידיהם וידיהן, וקורא לממשלה להיענות לדרישות המאבק". יו"ר הוועדה אמר כי העובדים הסוציאליים ם חלק חשוב מהמענה לדיון הוועדה היום, העוסק בילדים ונוער בסיכון, ובמיוחד בסיכון הנוסף שהביא עמו משבר הקורונה".

ח"כ ג'בארין, אתמול, בישיבת הוועדה לזכויות הילד (צילום: הכנסת)

 
יו"ר המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וידנמן הציגה את עבודת השולחן העגול הבין–מגזרי, אשר היא עומדת בראשו יחד עם מיכל גולד ממשרד המשפטים והוקם לטובת ילדים ונוער בסיכון במשבר הקורונה. וינדמן הדגישה כי עוד לפני המשבר היו 400 אלף ילדים ונוער בסיכון, והיה מחסור חמור במסגרות ובעובדים סוציאליים, וברור שכעת המצב החמיר. "לפני עשרה ימים הגשנו את הדוח, לו היו שותפים 50 נציגים של משרדי ממשלה, חברה אזרחי ופילנתרופיה. הוא כתוב בפשטות ובצורה של המלצות לשימור והמלצות לשיפור בכל משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לתת מענה טוב יותר בנושא, ועתה יש דחיפות אם אנו באמת בפתחו של גל שני. ברור שיש מענים שחייבים להמשיך להינתן באופן אישי, ולא רק באופן דיגיטלי, גם בעת הקורונה ודרישות הריחוק, אך יש גם כאלה שניתן לספק מרחוק, אם יפותחו הכלים המתאימים. הדוח כעת במשרד רה"מ וחשוב שכל השרים יעיינו בו, וידאגו שבכל משרד יונהגו נהלים ופרוטוקולים מתאימים, וכי התכניות יהיו מפורטות ויקבלו ביטוי בתקציב המדינה הקרוב. ללא משאבים ותכנון מראש, המגיפה החברתית שראינו היא כאין וכאפס לעומת מה שנראה בעתיד".

ד"ר חאלד אבו עסבה, הוסיף "יש אוכלוסיות מוחלשות בישראל שהן במשבר תמידי. דווקא לאותן אוכלוסיות מוחלשות ייתכן שאין את האמצעים הדיגיטליים לאותם כלים של סיוע מרחוק, וצריך לראות שהמענים מותאמים גם חלשים ביורת בחברה שלנו.  הבעיה היא לא המלצות בדוח כלשהו, המלצות יש למכביר, אלא אם יש מדיניות, תקציבים, מעקב ובניית כלים מותאמים שבאים לאחר מכן".

לדברי מנהלת השירות לשיקום נוער במשרד הרווחה, יחיאלה ארבל: "דו"ח מבקר המדינה קובע שחסרים נתונים על מספרם ומיקומם של בני נוער בסיכון גבוה. יש לנו כיום 2,600 ילדים ונוער בסביבה הטיפולית של ה'מפתנים' שברחבי הארץ. מבקר המדינה מבקש שנרחיב את הפריסה הארצית של 'מפתן' ומית"ר, אך כבר 12 שנים שלא נפתח מפתן חדש ובעשור האחרון בשל משרד החינוך נסגרו 10. אנו עדיין מאמינים בכלי הטיפולי הזה ופועלים להשאירו".

מנהל התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, אחיה קמראה הוסיף: "אנו פועלים במעל 180 ישובים ובהם כ-250 אלף ילדים ונוער סיכון, והשנה היינו אמורים לבצע מיפוי ואיתור חדשים של המקומות והצרכים. בתחילת יוני רק 53% מהמסגרות שאנו ממנים חזרו לפעול, ואני מעריך שהנתונים לעכשיו, תחילת יולי, יהיו 66% שחזרו לפעילות לכל היותר. חשוב להבין שיש מרחק רב בין הנחיה שיוצאת ממשרד בירושלים לבין השטח. אי אפשר לפתוח מסגרת אם פיטרו עובדים, או עם הרשות המקומיות לא בטוחה שיגיע התקציב שיפצה אותה על ההפעלה. במקרה של גל שני, חייבם להבטיח את מצב כח האדם והתקציב לרשות, כדי שכל מסגרת תישאר פתוחה גם אם בעצימות נמוכה".

רחלי ירדן מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים הייתה אחרונות הדוברות, והתבקשה ע"י יו"ר הוועדה להתייחס לממצאי דוח המבקר לגבי מאות בני הנוער בסיכון הממתינים למסגרות. ירדן: "יש לנו עתירה תלויה ועומדת על רשימת ההמתנה הבלתי סבירה של מעונות נעולים בכלל, ובתוך הקורונה הסיפור היה הרבה יותר מורכב, כי היו עוד סגירות. גם הקליטה הייתה מורכבת באופן קיצוני בתקופה זו. ילד שנקלט לראשונה במעון וחייבים מיד להכניסו לבידוד, זה ממש מסוכן מבחינת הבריאות הנפשית שלו ולא הצלחנו לקבל הנחיות ברורות ממשרדי הרווחה והבריאות לנושא זה. חייבים להיערך לנושא הזה כבר כעת".

יו"ר הוועדה סיכם "אנחנו נסייע ככל אשר נוכל לקדם את מסקנות הדוח של השולחן העגול הבין–מגזרי. חשוב מאוד להפנים את העובדה שקשה מאוד להחזיר למסגרת ילדים ונוער שנפלטו ממנה לאחר שנסגרה, ולכן את המאמץ יש להשקיע בשמירת המסגרות פעילות. התמונה לא טובה, בלשון המעטה, ואני מעריך שכאשר התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון אכן תבצע את האיתור המחודש שתכננה לשנה זו, נגלה שהמספר חמורים הרבה יותר ממה שידענו. כבר כעת ילדים ונערים רבים ממתינים למסגרות, ואנו לוקחים על עצמנו לעקוב אחר הנושא, בכדי לסייע במציאת התשובות, התקציבים והמשאבים לנושא".