יו"ר ארגון העיתונאים של ההסתדרות, יאיר טרצ'יצקי, הגיש הבוקר (חמישי) עתירה לבית המשפט המחוזי בתל–אביב, בדרישה לחייב את ארגון העובדים לקיים בחירות, שיקבעו את זהותו של היו"ר שייכנס במקום איש מפלגת העבודה, אבי ניסנקורן לאחר שערק משורות מפלגתו והצטרף לרשימת כחול–לבן.
פעם היו חברים: שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות הפורש אבי ניסנקורן (צילום: משרד האוצר)
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, טוען טרצ'יצקי, ששוקל בעצמו להתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות, כי ההחלטה לבחור את המחליף של ניסנקורן בראשות ההסתדרות בפורום מצומצם של בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), שבו 171 נציגים שחלקם שכירים בהסתדרות, היא "נטולת תוקף ובלתי סבירה" ומייצרת "דה–פקטו מנגנון ירושה פסול".
עוד טוען טרצ'יצ'קי כי המהלך האחרון של החלפת אבי ניסנקורן ביו"ר הסתדרות המעו"ף, ארנון רב–דוד, הוא חלק משיטה פסולה בת 24 שנים. לדבריו, "החלטת בינ"ה מהווה חוליה רביעית בשרשרת בה מומלך יורש ליו"ר ההסתדרות הפורש. שיטה זו הביאה, דה–פקטו, לכך שבכל פעם שבה התמודד היורש בבחירות שלאחר 'הכתרתו,' הוא זכה בבחירות הכלליות, ברוב גורף ומשמעותי", נטען בעתירה. "העובדה כי מדובר בשיטתיות, וכי החל משנת 1995 ועד היום ראשי ההסתדרות שנבחרו בבחירות כלליות היו, תמיד, מי שמונו לפני כן על–ידי בינ"ה בהליך 'חריג', מלמדת כי אצל המשיבים החריג הוא הכלל. עובדה זו חייבת הייתה לשקול את משקלה המכריע אצל בינ"ה ולהביא למסקנה כי ויתור על הליך של בחירות כלליות בפעם הזו יהיה בבחינת פעם אחת יותר מדי; מהלך זה יביא לפגיעה אנושה באמון הציבור בהסתדרות וממילא ביכולתה לפעול כשחקן מרכזי בכלכלה הישראלית".
העתירה משיבה לנימוקים של בית נבחרי ההסתדרות על כך שהליך בחירה בפורום מצומצם יחסוך משאבים ויקדם יציבות: "מעבר לכך, ולגופם של דברים, דומה כי הטענה לפיה 'ההסתדרות אמורה להיות חזקה ונחושה מול ההתקפות הפוליטיות על העבודה המאורגנת', נטענה על–ידי ההסתדרות, במידה רבה של צדק, בכל רגע נתון מאז שהוקמה ועד היום. חוזקה ונחישותה של ההסתדרות נובעים, בעיקרם של דברים, מאמון הציבור בה, וזה יושג רק אם וככל שההסתדרות תדע לבחור את מנהיגיה בדרך ראויה".
ובאשר לטענה של ההסתדרות כי "בחירות עולות כסף", נאמר בעתירה: "כך יהיה הדבר תמיד, ואיש עדיין לא הציע, לפי שעה לפחות, לבטל כליל את הליך הבחירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות. ונוסיף עוד; על רקע פסיקת בית המשפט העליון, כי 'חברה המכבדת את ערכי היסוד שלה ואת זכויות היסוד של חבריה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר על–מנת שערך השוויון לא יעמוד ככלי ריק מתוכן, אלא יקבל ביטוי ויישום הלכה למעשה', גוף בעל מעמד ציבורי האמון על ערכי הדמוקרטיה ומופקד עליהם והמחויב לערכי סבירות והגינות מכוח הדין וההלכה הפסוקה, אינו יכול להתעלם מאלה או להימנע מהם מתוך שיקול תקציבי צר".
לפי העתירה, "השיקול התקציבי אינו מראית הכול, ויש להעדיף על פניו את השיקול של השמירה על הערכים היסודיים ביותר העומדים ביסוד ארגון עובדים באשר הוא, בעקר ארגון חשוב ומשמעותי כהסתדרות, והרי על כך אין חולק".
בעתירה נטען כי "הסעיף בו נעשה שימוש על–ידי בינ"ה התקבל כ'הסדר זמני', אגב הליך משפטי קונקרטי בעבר, והוא נטול תוקף". העתירה מוסיפה כי "כאמור, סעיף זה נחקק בסד זמנים דוחק ולאחר שהסתבר לבינ"ה כי ההסדר המקורי בעניין חילופי יו"ר ההסתדרות אינו יכול לעמוד. על רקע זה, וכדי למנוע התערבות שיפוטית בהליך הבחירות שעמד על הפרק, אצו–רצו הגורמים הרלוונטיים בהסתדרות לתקן את הוראת השעה.
"ברור היה לכל המעורבים כי גם הוראת שעה זו היא בעייתית ביותר – ואכן השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הורה על ביטולה – אלא שהיא נתפשה בגדר הרע במיעוטו, בנסיבות שעמדו על הפרק". ואכן, העובדה כי מדובר בהוראת שעה בלבד – "הסדר זמני" כלשון המשיבים – שקלה את משקלה והייתה בין הגורמים שהביאו לכך שהן בית המשפט המחוזי והן דעת הרוב בבית המשפט העליון בחרו שלא לבטלה, תוך שהם מדגישים במפורש את "זמניותה".
העתירה מבקרת גם את הלו"ז שנקבע – הודעה מראש של 10 ימים על קיום הבחירות ו–שלושה ימים להגשת מועמדות: "במסגרת אותה החלטה החליטה בינ"ה על לוח זמנים לבחירת מחליף ליו"ר ההסתדרות. לוח הזמנים, המדבר בעד עצמו, צמצם עצמו לימים בודדים מרגע ההחלטה על בחירת מחליף על–ידי חברי בינ"ה ועד למועד הבחירה עצמו, באופן המרוקן את ההליך מכל תוכן של ממש".
בעתירה נכתב כי "דווקא בימים בהם ההסתדרות מותקפת על פועלה על–ידי פוליטיקאים, פועלים כוחות אינטרסנטיים לשמר את הכוח בידי קבוצה מצומצמת של אנשים ולמנוע מציבור העובדים את הזכות לבחור את מנהיגו. דווקא בימים אלה מתבצע 'תרגיל', בפעם הרביעית ברציפות, של בחירת 'יורש"' בבינ"ה, לאחר כהונה קצרת–מועד של יו"ר אשר נבחר על–ידי כלל ציבור העובדים, וכאשר נותרו למעלה משלוש שנים לכהונת המחליף בתפקיד (מתוך חמש שנות כהונה)".