יום האשה: תנועות פמיניסטיות, איגודים מקצועיים ומפלגות שמאל בעולם למען שביתת נשים

הרעיון לקיים שביתת נשים עולמית ביום האישה הבינלאומי אינו חדש. כבר ב-1970 קידמו קבוצות פמיניסטיות בארצותהברית "שביתת נשים למען השלום והשוויון" במסגרת המאבק נגד מלחמת וייטנאם. אך נדמה שבשנתייםשלוש האחרונות התפשטה שביתת הנשים למדינות רבות.

כרזה של שביתת הנשים בעיר מדריד (צילום: מונדו אובררו)

יש הסבורות שיש "להחזיר עטרה ליושנה", כלומר להשיב ליום האישה הבינלאומי את משמעותו המקורית: יום האישה העובדת הבינלאומי. כידוע, יום האישה הבינלאומי צוין לראשונה ב-1909 בארצותהברית ביוזמת המפלגה הסוציאליסטית, לזכר שביתת פועלות שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 נערך לראשונה כנס האישה הבינלאומי בקופנהאגן, וזאת לקראת כינוס האינטרנציונל הסוציאליסטי. בין היתר, הציעה הסוציאליסטית הגרמנייה לואיזה זיאץ לציין מדי שנה את "יום האישה העובדת הבינלאומי", ובהצעתה תמכה קלרה צטקין.

שנה לאחר מכן, ב-1911, ציינו את יום האישה הבינלאומי לראשונה יותר ממיליון בני אדם באוסטריה, בדנמרק, בגרמניה, בשוויץ ובכמה מדינות בדרום אמריקה. רק ברחבי האימפריה האוסטרוהונגרית נערכו אז 300 עצרות והפגנות.

בווינה צעדו רבבות נשים במרכז העיר ונשאו כרזות לזכר החללים של הקומונה הפריזאית. הן דרשו הכרה בזכות הנשים להצבעה ובזכותן לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על הניצול הקפיטליסטי ועל אפליה מגדרית בתעסוקה.

לפני מספר שנים הציעו ארגוני נשים ברחבי העולם, בייחוד אלה הקשורים באיגודים מקצועיים ובמפלגות שמאל, לקיים את "שביתת הנשים" הבינלאומית ביום האישה. לפני כשלוש שנים החלו נשים העובדות במשק ביתן לשבות במהלך יום האישה. שביתות נשים מסוג זה התקיימו בספרד, באיטליה, בפיליפינים ובכמה מדינות באמריקה הלטינית.

מזה שלוש שנים, אירועי "שביתת הנשים" הגדולים בעולם נערכים בספרד. אשתקד, נשים ברחבי ספרד שבתו בהיקף חסר תקדים לרגל יום האישה בדרישה לשווין מגדרי ולמיגור האפליה על רקע מגדר או נטייה מינית.

את המחאה הובילה "קואליציית ה-8 במרס", וזו זכתה בתמיכה מצד עשרה איגודים מקצועיים, המפלגה הקומוניסטית ומנהיגות בכירות של איחוד השמאל, פודמוס והמפלגה הסוציאליסטית – בהן ראשת עיריית מדריד הבירה וראשת עיריית ברצלונה. הקואליציה קראה ל"חברה חופשיה מדיכוי סקסיסטי, מניצול ומאלימות", והדגישה כי היא לא תקבל "הרעה בתנאי העבודה או תשלום משכורת נמוכה יותר לנשים בהשוואה לגברים באותן עבודות".

אשתקד נערכו צעדות והפגנות בכ-200 מוקדים ברחבי ספרד תחת הסיסמה "אם נעצור, העולם יעצור". משרד התחבורה הודיע כי בעקבות שביתת הנשים בוטלו כ-300 רכבות, וגם ברשתות הרכבת התחתית במדריד ובברצלונה נרשמו שיבושים. לפי העיתון השמרני "אל פאיס", מרבית המגזרים במשק הושפעו מהשביתה. סקר שפורסם בעיתון הראה כי 82% מ-1,500 נשאלים (גברים ונשים) הביעו תמיכה בשביתה, כאשר 76% אמרו כי הם סבורים שחייהן של נשים בספרד קשים יותר משל גברים.

כמה מהארגונים פמיניסטיים רצו שרק נשים ישבתו כדי להראות את חשיבותן לכוח העבודה, אולם החוק בספרד אוסר על שביתות של מגדר אחד בלבד. לכן הוזמנו גם גברים להשתתף בשביתת המחאה.

מפלגת השלטון השמרנית דאז הביעה, כמובן, את התנגדותה לשביתה, וטענה כי זו פועלת למען "האליטות הפמיניסטיות ולא עבור נשים אמיתיות הסובלות מבעיות היומיום". עם זאת, שתיים מחמש השרות בממשלה הביעו תמיכה בצעדי המחאה.

לפי לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, נשות ספרד משתכרות בין 13% ל-19% פחות בהשוואה לעמיתיהן הגברים במגזר הציבורי והפרטי בהתאמה. גם האבטלה הקשה הפוקדת את ספרד מאז פרוץ המשבר הקפיטליסטי העולמי ב-2008 עמוקה וארוכה יותר בקרב העובדות.

והשנה? בספרד כמו בספרד. ארגוני הנשים לא הצליחו להגיע להסכמה סביב השאלה האם לשבות אם לאו. 8 במארס "נופל" השנה ביום ראשון. קרי: יום שבו ממילא לא עובדים. במקביל, נתגלעו מחלוקות על רקע אזורי (בייחוד בקבוצות הנשים של קטלוניה וחבל הבסקים) שמנעו מהארגונים השונים להגיע להחלטה בקונצנזוס רחב. בברצלונה, בסיביליה ובסרגוסה הנשים ישבתו; אבל בברצלונה, בבילבאו ובוולנסיה – רק יפגינו. יחד עם זאת, כל ארגוני הנשים בספרד קוראים להפגין ב-8 במרס בכ-250 ערים ויישובים ברחבי המדינה.

מרסה אורטגה, מדריד (תרגום: "זו הדרך")

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" בקרוב מיוחד ליום האשה הבינלאומי