לציון יום האישה הבינלאומי, נערך ביום רביעי שעבר באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ערב עיון תחת הכותרת "פרטי וציבורי – נשים בעיתונות היהודית והישראלית". באירוע הציגה חוקרת מהאוניברסיטה הפתוחה, ד"ר חגית כהן, עבודת מחקר בנושא פעילות המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) בקרב נשים. כותרת העבודה: "מיאזור ועד נצרת: 'עלונך' – ביטאון הנשים הקומוניסטיות בישראל בשנות ה-50".
הרצאתה של ד"ר כהן עסקה בירחון "עלונך", שהוציא לאור, החל בשנת 1949, ארגון נשים פרוגרסיביות, שהוקם ביוזמתן של חברות במק"י. כמקובל בעיתונות הקומוניסטית הישראלית באותן שנים, "עלונך" פורסם בכמה שפות: בעברית, בערבית, ביידיש ובבולגרית, בהתאם ללשונן של הנשים הקוראות.
יצוין שעם בעיתונים שפרסמה מק"י נמנו אז היומון בעברית "קול העם", "אל איתיחאד" – דו–שבועון בערבית, ו"פריי ישראל", כתב עת לענייני תרבות ואמנות שהופיע ביידיש.
בהרצאתה התייחסה החוקרת לחוברות שהופיעו ביידיש ובעברית בשנות החמישים של המאה הקודמת. "לאור מגבלה לשונית זו התמונה שאציג כאן תהיה חלקית, ויידרש מחקר רב לשוני מקיף יותר שעתיד להתבצע בהמשך", הבהירה, והוסיפה: "למיטב ידיעתי, עד עצם היום הזה לא נכתב מחקר אקדמי על ארגון הנשים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, למעט מידע באתרי האינטרנט המפלגתיים ומעט עבודות גמר, כך שהדברים שאציג כאן הם תחילתו של המחקר".
במסגרת ההרצאה דנה ד"ר כהן בסוגיות רבות, בהן: מי היו הכותבות ומי היו הקוראות של הירחון "עלונך"; מה היו התכנים והפינות הקבועות של הירחון; באיזו מידה שיקף העיתון את יעדיה ומטרותיה של מק"י; מה היו עמדותיו בשאלות של שוויון מגדרי וקידום מעמד האישה? ועד כמה ניתן לראות ב"עלונך" ביטאון טיפוסי לארגוני נשים קומוניסטיות.
מצוקת הנשים במעברות
נושא שנדון לעיתים קרובות ב"עלונך" היה מצוקת העולים במעברות. דוגמא לכך משמשת כתבתה של רות לוביץ' "חורף שישי במעברה". הכתבה תיארה את מצבן הבלתי נסבל של המשפחות המתגוררות במעברה, מצב שהחמיר מחמת גשמי החורף העזים: תמותת תינוקות, רעב, קור, שחפת, הזנחה ועוני מרוד. וכך כתבה לוביץ': "נכנסנו לאחד הבדונים הראשונים. נשמע בכי ילד קורע לבבות, שעד מהרה הצטרפו אליו קולות בכי נוספים… אשה התרוממה מאחת הפינות בבדון והסבירה בקול כאוב: הם רעבים".
בכתבה אחרת שנשאה את הכותרת "סיפור על משפחה שובתת", תיארה יהודית ולטר את היחלצותן של חברות ארגון הנשים הדמוקרטיות (אנד"י) מתל אביב ומבני ברק לסייע למשפחה ממעברת פרדס כץ. המשפחה על שמונת ילדיה שבתה ליד הלשכה הסוציאלית בבני ברק בדרישה להגדלת הקצבה הניתנת לה נוכח העוני הכבד ותנאי הקיום הקשים שבהם היא חיה. חברות אנד"י ארגנו את תושבי המעברה להפגנה ליד העירייה, וזאת לאחר שהורי המשפחה נעצרו בגלל ההפגנה הלא חוקית עמם נעצרו גם חברות אנד"י. בסופו של דבר פסק השופט להגדיל את הקיצבה למשפחה, וסוכם עם העובדת הסוציאלית על מתן הלוואה לקניית עז, על סידור עבודה לאב ועל השמת הילדים הקטנים במעונות. אולם, על פי הדיווח, מלבד מתן ההלוואה לקניית העז, לא בוצעה אף לא אחת מן ההחלטות.
מאנד"י לתנד"י
המפלגה הקומוניסטית בארץ פעלה בקרב נשים ואף יזמה הקמה של תנועת נשים עוד בתחילת דרכה. מפלגת העובדים הסוציאליסטית (מפ"ס) החליטה בדבר הקמת מסגרת לפעולת נשים מיד עם הקמתה ב-1919 (ב-1924 שינתה מפ"ס את שמה ל–המפלגה הקומוניסטית). דיווחים של המשטרה הפוליטית הקולוניאלית הבריטית, אשר פעלה בארץ בשנות ה-20, ה-30 וה-40, כוללים מידע רב על פעילותן של הנשים הקומוניסטיות במחתרת.
ד"ר חגית כהן סקרה בהרצאתה את התארגנויות הנשים שיזמו הקומוניסטיות בישראל. ארגון נשים פרוגרסיביות הוקם בשנת 1948 (יש המקדימים את תאריך ההקמה לשנת 1947). בשנת 1949 התאחד ארגון נשים פרוגרסיביות עם ארגון הנשים הפלסטיני נהדא, שמרכזו היה בנצרת, ושינה את שמו ל–ארגון נשים דמוקרטיות בישראל (אנד"י). בשנת 1954 הצטרפו לארגון נשים שפרשו ממפ"ם, מפלגת השמאל הסוציאל–דמוקרטית, ושם הארגון שונה לאיחוד נשים דמוקרטיות בישראל. לאחר הפילוג במק"י בשנת 1965, שינה שוב הארגון את שמו ל–תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד"י), וזה שמה של התנועה עד היום. הארגון נמנה עם חברות הפדרציה הבינלאומית של הנשים הדמוקרטיות, והשתתף בכינוסים בינלאומיים.
כרוז של אנד"י בשנת 1949 כלל את עקרונות הארגון וכן תוכניות אופרטיביות. אלה כללו דאגה לכל בני המשפחה – האישה, הילדים והנוער העובד. הארגון היה מגויס למאבק למען שוויון לנשים במדינת ישראל בתחום הפוליטי, הכלכלי והתרבותי; לשוויון בפני החוק והמשפט; ולשכר שווה לעבודה שווה. הארגון קרא לשיתוף פעולה מלא בין נשים יהודיות וערביות בישראל בכינון חזית מאוחדת במאבק למען שוויון האישה ובמאבק העולמי לשלום. כדי להקל על מצוקתם של ילדי השכונות וילדי העולים החדשים, הקים הארגון גני ילדים, והתעתד לכונן מפעלים נוספים כמו קייטנות ומועדונים. יחד עם החתירה לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, פעלו חברות אנד"י גם בסוגיות מדיניות ובהן – המאבק נגד פיתוח נשק גרעיני והשימוש בו.
הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
השבוע פורסם גיליון "זו הדרך" מיוחד לציון האישה:
http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2020/03/G10_2020.pdf
