ארגונים ציבוריים ברמלה, יחד עם עמותת עדאלה, פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפסול את מועמדותו של הגזען לביא לראשות העיר רמלה, וזאת בעקבות נימוקי בית המשפע העליון לפסילת מועמדותו לראש מינהל מקרקעי ישראל.
"התבטאויותיו של העותר (יואל לביא) נושאות אופי גזעני ברור. בכל אחת מההתבטאויות הנדונות יש משום התייחסות כוללנית משפילה כלפי בני המיעוט הערבי בחברה הישראלית, על רקע השתייכותם הקבוצתית-לאומית. בשני המקרים מתאפיינות ההתבטאויות בלשון כוחנית וגסה כלפי בני המגזר הערבי, תוך שימוש בדימויים מיניים משפילים" – כתבה השופטת דורית בייניש, נשיאת בית המשפט העליון, בנימוקים לדחיית עתירתו של יואל לביא.
כזכור, ביקש יואל לביא, ראש עיריית רמלה (השב ומתמודד על תפקיד זה גם בבחירות הקרובות), להיות מנהל מינהל מקרקעי ישראל. ההצעה הזאת הקפיצה ממקומם רבים מתושבי רמלה וארגונים הנאבקים נגד אפליה וגזענות ולמען חיים בשכנות טובה. אלה פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפסול את מועמדותו של יואל לביא בשל התבטאויותיו הגזעניות נגד התושבים הערבים.
מני מזוז, היועץ המשפטי, שבחן את הפרסומים, קבע שלביא אינו יכול לכהן כראש מינהל מקרקעי ישראל. בניסיון לשנות את ההחלטה, פנה לביא לבית המשפט העליון, אך זה דווקא תמך בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. ב-12.10 פורסמו במלואם נימוקיו של בית המשפט העליון לדחייה.
השופטת בייניש מצטטת בנימוקיה את קביעותיו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וביניהן: "ערבי המבקש לחלוק על עמדתו הפוליטית של מר לביא הופך מיד להיות אויב, כמו האויב הערבי שמר לביא מתגאה לספר שירה בו, וידו הייתה תמיד על העליונה. וכל זאת, תוך ניבולי פה ודימויים מיניים, מהקשים שבלקסיקון".
השופטת בייניש ממשיכה וקובעת: "הפרחת אמירות גזעניות בפומבי במסגרת ראיונות לתקשורת – אמירות המתאפיינות בדעה קדומה כלפי קבוצת-מיעוט בחברה תוך שימוש בלשון כוחנית ובוטה – עומדות בניגוד מובהק לאינטרס הציבורי שבהגשמת ערכי הסובלנות ההדדית, כבוד האדם והשוויון בחברה הישראלית. הן פוגעות בכבודם של בני המגזר הערבי, נוכח התייחסות כוללנית מבזה על רקע השתייכותם הקבוצתית-לאומית. הן טומנות בחובן פגיעה ברגשות הציבור בכלל, וברגשותיו של הציבור הערבי בפרט. הן עומדות בניגוד מובהק לנורמות ציבוריות ראויות, עליהן מושתת תפקודו התקין ותדמיתו של השירות הציבורי ואמון הציבור בו".
השופטת בייניש הדגישה בנימוקיה, כי בעל עמדות גזעניות כמו יואל לביא אינו יכול לשרת בתפקיד ציבורי, המחייב לגלות רגישות מיוחדת ויחס שוויוני בכל הנוגע בשימוש בקרקעות המדינה. מינויו של יואל לביא לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מציינת השופטת בייניש, "עלול ליצור פער בין התדמית של הגינוּת ושוויוניוּת, המתחייבת מהשירות הציבורי, לבין דמותם של העומדים בראשו. פער זה עלול לפגוע פגיעה קשה ועמוקה באמון הציבור, על מגזריו השונים, במערכת הציבורית בכלל, ובמינהל מקרקעי ישראל בפרט".
וכך סיכמה השופטת בייניש את עמדתה לגבי מינוי לביא לראש מינהל מקרקעי ישראל:
"בהתחשב בכל אלה, בדין קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הדופי הערכי-נורמטיבי שדבק בהתבטאויותיו הגזעניות של העותר יורד לשורש התאמתו המהותית לתפקיד מנהל המינהל, ולפיכך מינויו למשרה המיועדת יעלה כדי חוסר סבירות קיצונית".
נוכח קביעות חד-משמעיות אלה של היועץ המשפטי לממשלה ושל נשיאת בית המשפט העליון – כיצד מאפשרים הגופים האמונים של שלטון החוק לאותו גזען, יואל לביא, להתמודד שוב לראשות העיר רמלה, שכרבע מתושביה הם ערבים?
רשימת הקידמה והשוויון ברמלה צוברת תאוצה
פעילי מק"י וחד"ש ברמלה מגויסים להצלחתה של רשימת הקידמה והשוויון, שבמרכזה נמצאות מק"י וחד"ש, ואשר סימנה האות "ר".
הפעילים מבקרים בבתי התושבים, מארגנים חוגי בית ומפיצים דפדפות של הרשימה. מטה הבחירות, הממוקם במועדון מק"י, פתוח במשך כל ימי השבוע, וממנו יוצאים הפעילים לרחובות העיר. את עבודת הבחירות מנהלת הנהלה, ובה 35 פעילים מפלגתיים ובלתי-מפלגתיים.
בראש הרשימה עומד המחנך פאיז מנסור, ולאחריו ברשימה: עו"ד שפיק אל-דרבאשי, האדריכלית בותיינה דביט, עו"ד סאלח אבו-ראיש, וההנדסאי ג'מאל סלאמה.
במצע הרשימה מודגש, כי מטרותיה העיקריות הן הדחת ראש העיר המכהן, יואל לביא; שיפור המצב בשכונות הערביות, כך שמצבן יהיה זהה למצב השכונות היהודיות ברמלה; השקעה גדולה בתשתיות, בחינוך, בתרבות, בבניית דירות לזוגות צעירים ובגנים עירוניים גם בשכונות הערביות.
