מאז ימי אטאטורק, רואה הצבא הטורקי את עצמו כשומר המשטר החילוני במדינה. הצבא התערב בהפיכות או בשינויי שלטון ב-1960, 1971, 1980 וב-1997. מינויו של עבדאללה גול (הנשיא שקדם לארדואן) היה כרוך בעימות עם מנהיגות הצבא שכן קיים מתח אינהרנטי בין מפלגת הצדק והפיתוח האיסלמיסטית (AKP) לבין הצבא. החלשת מעורבותו של הצבא בשלטון נתפסה אצל חוגים פרוגרסיביים בטורקיה כמהלך דמוקרטי, ומפלגת ארדואן ניצלה ניגוד זה להפרדת הצבא מהמדינה ולהחלשת השפעתו.

סטודנטים באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י הממוקמת בצד האירופאי של הבוספורוס באיסטנבול מפגינים נגד ההפיכה הצבאית ולמען הדמוקרטיה (צילום: אברנסל)

בליל יום שישי (15.7) התחולל בטורקיה ניסיון הפיכה צבאית נגד שלטון מפלגת הצדק והפיתוח. המלון שבו שהה הנשיא ארדואן במרמריס הופצץ. גם ארמון הנשיאות והפרלמנט באנקרה הופצצו. הרמטכ"ל (בעל בריתו של ארדואן) נלקח כבן ערובה ויחידות צבאיות, טנקים, מסוקים ומטוסים השתלטו על נקודות אסטרטגיות באנקרה, באיסטנבול ובאיזמיר. הקצינים המורדים תפסו את הטלוויזיה הממלכתית ושידרו בשם "המועצה לשלום בבית". הם הודיעו על תפיסת השלטון ועל הטלת עוצר ברחבי המדינה, אך לא הבהירו את זהותם האידיאולוגית.

תפיקדו של ארדואן

ארדואן מצידו קרא לציבור בשידור אינטרנטי בפייסבוק להתנגד להפיכה ולצאת לרחובות. תוך שעות נוטרלו הכוחות הצבאיים שהיו ברובם מהז'נדרמריה ומחיל האוויר. כל המפלגות העיקריות בפרלמנט יצאו נגד ההפיכה והתייצבו לצד התהליך הדמוקרטי – זאת למרות הסתייגותן מארדואן ומהאופי הדכאני של משטרו. עד כה נודע על 265 הרוגים, אלפי פצועים ולמעלה מ-6,000 עצורים, שביניהם כ-60 הם קצינים בכירים.

ארדואן האשים בניסיון ההפיכה את תנועת "חיז'מאת" (שירות) האיסלמיסטית-מודרניסטית שבראשה עומד איש הדת והיזם פתוחאללה גולן היושב בפנסילבניה בארה"ב. ארדואן תובע מארה"ב את הסגרת ראשי התנועה, אותה הגדיר כתנועת טרור. תנועתו של גולן פעילה בטורקיה ובכמאה ארצות נוספות זה שנים רבות, בעיקר בתחומי החינוך.

בטורקיה יש לה מאות אלפי תומכים בתקשורת, בעסקים, במשטרה ובמערכת המשפט. ארדואן וגולן שיתפו פעולה בהפחתת השפעת הצבא על הפוליטיקה. אנשי גולן היו פעילים במשפטי הראווה "ארגניקון" נגד בכירים בצבא שנטען שפעלו כארגון סתר בנבכי המדינה. מ-2012 נוצר קרע בין ארדואן לגולן לאחר שאנשי גולן חשפו רשתות שחיתות בסביבה של מפלגת השלטון ומשפחת ארדואן. בתגובה איים ארדואן בסגירת רשתות בתי הספר של גולן.

ארדואן, החותר לשנות את החוקה ולהעביר את טורקיה למשטר נשיאותי אוטוריטרי, מנצל כנראה את ניסיון ההפיכה להידוק אחיזתו במדינה ובחברה. ייתכן שינסה גם ללכת לבחירות נוספות בקרוב כדי להשיג את הרוב הדרוש לשינוי החוקה. כבר ביום שאחרי ההפיכה הודיע ארדואן על פיטוריהם של 2745 שופטים והידק את שליטתו במערכת המשפט.

עם זאת, הקונפליקט עם הצבא יפגע ביכולת טורקיה להרחיב את פעולתה בסוריה או בעיראק וגם יקשה על המשך הלחימה בכורדים במזרח המדינה. הגברת הדיכוי הפנימי תקשה על טורקיה ביחסיה עם המערב, הזקוק לה אך נרתע ממשטרה. המתחים הפנימיים, המלחמה בכורדים ופעולות דאע"ש מערערים גם את היציבות הכלכלית של טורקיה.

דברי הקומוניסטים הטורקים

"איננו יודעים את הפרטים של מה שקרה במהלך ניסיון ההפיכה…אבל אנחנו יודעים היטב שתכניות שנתמכו בידי כוחות זרים שאינם שואבים את כוחם ממעמד העובדים אינן יכולות להביס את חשכת מפלגת הצדק והפיתוח ולפתור את בעיות טורקיה.

"מאורעות היום מזכירים לנו שוב את המציאות: או שהעם הטורקי יתארגן ויתפטר ממפלגת הצדק והפיתוח או שהמדיניות הריאקציונית של המפלגה תחריף, הדיכוי יגבר, ותופעות של הרג המוני, שוד וגניבה יימשכו. הכוח היחיד שיכול לסלק את מפלגת הצדק והפיתוח הוא כוח העם – אין לו אלטרנטיבה.

"מפלגת הצדק והפיתוח אחראית לכל מה שקרה הלילה. כל הגורמים והתנאים שהובילו למצב הנוכחי הם תוצר של שלטונה, והבוסים הפנימיים והחיצוניים התומכים בה. העובדה שמפלגת הצדק והפיתוח היא האחראית העיקרית, אין פירושה שניסיון ההפיכה תוזמר בידי ארדואן בעצמו למען השגת מטרותיו – הכנת הדרך למשטר נשיאותי או סילוק המכשולים לאישור חוקה חדשה.

"המתחים והתחרות בין קבוצות שונות בתוך המדינה ובתוך הצבא הפכו קונפליקט מזוין. למרות שהמתח בין הכוחות הללו אמיתי – יהיה זה שקרי לטעון, שמי מהם מייצג את האינטרסים של העם. חיפוש התשובה למפלגה השלטת בהפיכה צבאית הוא שגוי בדיוק כמו תמיכה, מסיבה כלשהי, במפלגת הצדק והפיתוח במסווה של נקיטת עמדה נגד הפיכות צבאיות. הדבר האחרון שצריך לעשות בשם החירות וזכויות האדם בטורקיה זה להעניק תמיכה למפלגת הצדק והפיתוח שהוכיחה שוב ושוב שהיא אויב האנושות".

אבישי ארליך

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"