בעיצומה של פגרת הקיץ בכנסת, בתחילת ספטמבר, התכוננו חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ומיכל רוזין (מרצ) לדיון סוער במיוחד. מחוץ למשכן הפגינו אנשי גרינפיס ובתוך אולם הדיונים של השדולה החברתית–סביבתית התכנסו מדענים תומכי הנדסה גנטית, נציגי משרדי הבריאות והחקלאות, ופעילי ארגונים ירוקים המתנגדים להנדסה גנטית, לדיון טעון בצורך לסמן מזון מהונדס גנטית בישראל. אפילו את פטיש הדיונים הציבו רוזין וחנין בהיכון, אך לבסוף הופתעו לגלות שלא נזקקו לו.

הסדר המופתי בדיון היה ההיפך הגמור ממה שהתרחש ברשתות החברתיות ב-22 במאי, כאשר המדען הראשי של משרד הכלכלה הודיע, בגאווה תמימה כמעט, על חתימת הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי עם חברת "מונסנטו" האמריקאית. הודעת המדען זכתה לקיתונות ביקורת בשל המוניטין השנויים במחלוקת של החברה והביאה להקמת קבוצות התנגדות בפייסבוק. מאחר שחתימת ההסכם עמדה ברקע הדיון בכנסת, ציפו חברי הכנסת לדרמה גם באולם.

מונסנטו היא תאגיד רב–לאומי המייצר חומרי הדברה כימיים לחקלאות ולתעשייה וזרעים מהונדסים גנטית המוגנים בפטנט. היא ספגה ביקורת בעולם על התנהלותה עם חקלאים שחשדה בהם בהפרת פטנט, ועל פיתוחיה בתחום המזון המהונדס. בשמה נקשרו שוחד של פקיד ממשל באינדונזיה וזיהום סביבתי, וזרעיה המהונדסים (וגם זרעים מהונדסים גנטית של חברות אחרות) נאסרו לשימוש בכמה מדינות, בשל מחלוקת על ההשפעה הבריאותית והסביבתית שלהם. פעילות החברה גררה פעולות מחאה בעולם. הסערה בעקבות פרסום תצלום המדען הראשי אבי חסון, חותם על ההסכם עם ד"ר תומס אדמס ממונסנטו, היתה צפויה.

מונסנטו הוקמה בתחילת המאה ה-20 ובראשית דרכה התמקדה בייצור כימיקלים. בין מוצריה היו די–די–טי, קוטל העשבים "אייג'נט אורנג'", שהצבא האמריקאי עשה בו שימוש במלחמת וייטנאם, וקוטל העשבים "ראונדאפ", אחד ממוצריה כיום. בהנדסה גנטית פיתחה מונסנטו זרעי תירס, סויה, קנולה וכותנה העמידים בפני ראונדאפ, והיא מוכרת לחקלאים את שניהם, כך שחקלאי הזורע את שדהו בזרעי החברה, יכול לרססו בראונדאפ ולהבטיח שרק הזרעים המהונדסים יצמחו בשדה. מונסנטו גם פיתחה זרעי כותנה שבהנדסה גנטית "הושתל" בהם גן של חיידק המפיק רעלן הפוגע במזיקים, כדי להפחית את השימוש בחומרי הדברה בגידולי הכותנה.

על זרעיה הגנה מונסנטו בפטנטים והיא פועלת באדיקות לשמירתם. חקלאים הרוכשים זרעים מהונדסים שלה צריכים להתחייב לא לשמור זרעים לשתילה נוספת בשנה הבאה, אלא לרכוש זרעים חדשים מדי שנה. מבקריה טוענים כי בכך יוצרת החברה תלות של חקלאים בה. החברה טוענת, לעומת זאת, שמרבית החקלאים במדינות המפותחות רוכשים זרעים חדשים מדי שנה. החברה פועלת לתביעת חקלאים שבשדותיהם נמצאו זרעים מהונדסים ללא אישור. נטען כלפיה שפעלה גם נגד חקלאים ששדותיהם הופרו בדרך הטבע משדות מהונדסים שכנים, ללא כוונת זדון של החקלאי, אך החברה מכחישה את הטענה.

ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של פיתוחיה המהונדסים שנויות במחלוקת מדעית עתירת מחקרים ומחקרי נגד. אך כך או כך, באמצעות פיתוחיה ורכישת חברות חקלאות בעולם, חולשת מונסנטו על שוק הזרעים המהונדסים גנטית; ומאחר שתוצרי הזרעים המהונדסים, כמו תירס וסויה, משמשים לייצור חומרי גלם בשוק המזון, היא גם גורם מרכזי ורלוונטי לדיון הנוגע לשוק המזון המהונדס גנטית.

בעקבות החתימה על ההסכם עם מונסנטו והביקורת עליה בעולם עלתה דרישה בכנסת וברשתות החברתיות לראות את ההסכם. בשאילתה לשר הכלכלה, נפתלי בנט, ביקשו הח"כים רוזין וחנין לפרסם את ההסכם, ותהו מה ידע משרדו על החברה טרם חתימתו. בנט תיאר את ההסכם בכלליות והבטיח לבחון את פרסומו. הוא לא השיב לשאלה אם ידע על הטענות נגד החברה, אלא רק טען שהיא "נבחנה לפי כל הפרמטרים המקובלים במדען הראשי במשרד הכלכלה, ונמצאה מתאימה להיכנס למסגרת ההסכם הסטנדרטי של תוכניות תאגידים רב–לאומיים". מבדיקת "הארץ" שפורסמה אתמול (שישי) עלה כי "הפרמטרים המקובלים" שנבדקו ביחס למונסנטו היו עמידתה בתנאי־הסף כדי להיחשב "תאגיד רב–לאומי". הטענות לגבי החברה לא נבדקו, ולטענת אנשי המדען הראשי, אין זה מתפקידם לבדוק אותן. מנהל תוכנית השת"פ עם תאגידים רב–לאומיים במשרד המדען הראשי, נועם בר גל, אמר שתפקיד המשרד "לתמוך בתעשייה הישראלית במיזמי הפיתוח. זה לא תפקידו להתיר לחברה זו או אחרת לפעול בישראל"

בתשובה לבקשת רוזין וחנין והתוכנית "צינור לילה" לראות את ההסכם, השיב משרד הכלכלה כי ההסכם חסוי ולשם חשיפתו דרושה הסכמת החברה. רק לאחר שהוגשו למשרד הכלכלה בקשות לפי חוק חופש המידע, ניאות המשרד לפרסם את נוסחו. מהחשיפה שפורסמה ב"הארץ" עולה כי ההסכם נחתם כחלק מתוכנית משרד המדען הראשי לשיתוף פעולה טכנולוגי בין חברות ישראליות לתאגידים רב–לאומיים. בתוכנית זו נחתמו עד כה הסכמים עם כ-40 תאגידי ענק. על פי ההסכם, המדען הראשי יסייע למונסנטו לאתר חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות העונות לצרכיה, ואלה יקבלו מהמדען הראשי מענק למימון המחקר והפיתוח הנדרשים.

לפי ההסכם, מונסנטו תצטרך לתמוך במחקר ובפיתוח של החברה בסיוע שווה–ערך למענק המדען הראשי – בכסף, בהכוונה שיווקית, בהשאלת ציוד, בייעוץ טכנולוגי ורגולטורי – ותוכל לפתוח לחברות הישראליות אפשרויות לשיווק בעולם. הזכויות על הידע הטכנולוגי יישארו בידי החברה הישראלית, אם כי בתנאים מסוימים ניתן להעבירן למונסנטו.

בישראל אין גידולים מסחריים של תוצרת חקלאית מהונדסת גנטית, רק ניסויי שדה, מפני שרוב היצוא של המדינה הוא לאירופה, שם נהוגה מדיניות מחמירה נגד מזון מהונדס גנטית. עם זאת, לישראל מיובאים מוצרי מזון שמכילים מוצרים מהונדסים גנטית — בעיקר תרכובות תירס וסויה – ואלו נכללים גם במוצרי מזון בישראל. בדיון הוצגה אריזת "במבה" של אסם המשווקת באירופה, שעליה סימון כי המוצר כולל רכיבים מהונדסים גנטית.

להסכם שנחתם ולכתבה שפורסמה ב"הארץ":

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2438334