"התחבולה האחרונה של בוטפליקה: ביטל את הבחירות – אך נשאר בשלטון". זו הכותרת הראשית שפורסמה אתמול (שלישי) בעיתון "אל ווטאן" היוצא לאור באלג'יר. העיתון מדווח עוד שנור א-דין בדואי התמנה לתפקיד ראש ממשלת אלג'יריה לאחר שראש הממשלה אחמד אויחיא התפטר בעקבות הודעתו של נשיא המדינה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, כי לא יתמודד לנשיאות.

רבבות צעירים הפגינו הבוקר (רביעי) במרכז אלג'יר בדרישה לסילוקו של הנשיא (צילום: אל ווטאן)

 

לאחר פרסום ההודעה, יצאו רבבות לרחובות הבירה ודרשו את התפטרותו המיידית וללא תנאי של הנשיא . לדברי העיתון, בסוף השבוע הקרוב ישובו ההפגנות ההמוניות בערי המדינה כדי לדרוש את סילוקו של בוטפליקה.

ארמון הנשיאות באלג'יריה הודיע (12.3) כי הנשיא בוטפליקה לא יתמודד לכהונה חמישית לאחר כ-20 שנה בשלטון. ההודעה פורסמה על רקע מחאות נרחבות נגדו בשבועות האחרונים. בהודעה נאמר עוד כי הבחירות שנקבעו בחודש אפריל יידחו, אך לא צוין מועד לקיומן.

ארמון הנשיאות הודיע כמו-כן כי אזרחי המדינה יצביעו במשאל עם על חוקה חדשה – בלי לנקוב בתאריך, וכי השלטון "יקדם רפורמות כלכליות ופוליטיות". התקשורת באלג'יריה דיווחה כי סגן ראש הממשלה הוחלף גם הוא וכישר הפנים התפטר מתפקידו.

"אני מבין את המניעים של האנשים הרבים שבחרו בשיטה זו של הבעה", נאמר במכתב שבו הסביר בוטפליקה את החלטתו. הנשיא שיבח את העובדה שההפגנות לא גלשו לאלימות והבטיח רפורמות "למען הדור החדש".

בוטפליקה, ששב לארצו (10.3) לאחר שבועיים בבית חולים בשווייץ, צפה בתומכיו הוותיקים נוטשים אותו זה אחר זה בעוד המחאות נגדו מתחזקות. בין היתר, יותר מאלף שופטים הודיעו כי הם מסרבים להשתתף בפיקוח על הבחירות אם בוטפליקה אכן יתמודד.

מיליוני אלג'יראים מכל שכבות החברה  מחו בשבועות האחרונים מדי יום נגד החלטת בוטפליקה להתמודד בבחירות, ויצאו למערכה נגד המערכת הפוליטית המושחתת ובתביעה לצדק חברתי.

 

נשיא לכל החיים?

בוטפליקה נבחר לראשונה ב-1999. בהמשך דבק בכס השלטון בבחירות של 2004 (עם 85% מכלל המצביעים), ב-2009 (90%) וב-2014 (81%). לאחר שממשלתו הסירה את ההגבלה החוקית בדבר שתי תקופות כהונה בלבד, בוטפליקה עשה כל שביכולתו כדי לכהן כנשיא במשך כל חייו.

הבלוגר האלג'יראי עבדו סמאר הסביר בריאיון לאתר "לה מדיה": "החלטתו של בוטפליקה לאחוז בכס בשלטון באלג'יריה מוטטה את מוסדות המדינה וליבתה את הסכסוכים הבין-שבטיים והבין-עדתיים".

לדבריו, הנשיא הפך דוגמא מובהקת לשליט כמו-מאפיונרי. האליטה השלטת סביבו נוהגת בחמדנות ובשחיתות רבה, ומובילה  את אלג'יריה – המדינה הגדולה ביבשת האפריקאית מבחינת שטח – בכיוונים מסוכנים.

הכעס של העם האלג'ירי הגיע לנקודת רתיחה נוכח ההודעה בדבר  בחירות-דמה נוספות באפריל הקרוב. בעקבות מחאה אינטרנטית בה קרא: "לא לכהונה חמישית!", נאסר הדג'ר גרמול, חבר הליגה האלג'יראית להגנה על זכויות האדם והוועד הלאומי להגנה על זכויות האדם. הוא נעצר ב-29 בינואר, ולאחר מכן נשפט ב-7 בפברואר לשישה חודשי מאסר בגין עבירה של "הבעת בוז כלפי מוסדות המדינה".

אולם, הניסיונות החוזרים והנשנים לחנוק את המחאה נגד כהונה חמישית של בוטפליקה נכשלו. היה צפוי, אמנם, כי ההכרזה הרשמית של החזית לשחרור לאומי על מועמדות בוטפליקה תעורר זעם, אך איש לא חזה מחאה עממית כה רחבה.

 

כך החלה מחאת המיליונים

ביום שישי, 22 בפברואר, התקיימו ההפגנות הראשונות בערי אלג'יריה, שאף התרחבו לפזורה האלג'ירית במדינות אירופה.

באותו יום נערכה ההפגנה הגדולה הראשונה בבירה אלג'יר, מאז פוזרה באלימות הפגנת המונים ביוני 2001. "לא בוטפליקה ולא אחיו סעיד!", צעקו המפגינים, והוסיפו: "להיפטר מהמערכת! העם רוצה בנפילת המשטר". סיסמאות אלה נשמעו ברחובות, אך הועלמו משום מה מכלי התקשורת הממסדיים.

כמה ימים מאוחר יותר הצטרפו המוני סטודנטים למחאה. עיתונאים רבים גינו את שיתוף הפעולה של התקשורת הממסדית עם המשטר, שאף ניתק אזורים שלמים מרשת האינטרנט וביטל ויזות לעיתונאים זרים שביקשו לסקר את הנעשה במדינה.

יומיים לפני המועד האחרון להגשת מועמדויות, מאות אלפים (וייתכן שאף מיליונים) צעדו ברחובות במחאה נגד "מנדט הבושה" של הנשיא בוטפליקה.

כך, למשל, בעיר אוראן, השנייה בגודלה באלג'יריה, השתתפו רבבות במצעד שכינו "מצעד הכבוד". "אנחנו צועדים לא נגד הנשיא בוטפליקה כאדם, אלא נגד השבט המקיף אותו.

אנחנו רוצים לשנות את המערכת השלטונית כולה", אמר יוסף בן ה-22. בעיר טלמסן, שאמורה הייתה להיות מעוז תמיכה בנשיא, הצטופפו המונים בהפגנות נגדו.

בעקבות ההמוניות והעקביות של המחאה, לא יכלו אמצעי התקשורת להמשיך ולהתעלם מההתקוממות. ערוצי הטלוויזיה במדינה פתחו את חדשות הערב עם התהלוכות השונות (אך לעתים בלי להזכיר את סיסמאות המפגינים).

למחרת נמשכו ההפגנות. בבירה נחסמו מסילות הרכבת התחתית והרחובות הראשיים. בוטפליקה, שמפאת מצבו הרפואי לא נשא נאומים מאז 2013, התייחס לנושא לראשונה במכתב פומבי לעם.

הוא הודה כי "הקשיב ושמע את זעקות הלב של המפגינים", אך בחר שלא לחזור בו ממועמדותו. הודעתו הלהיטה את המתקוממים. באותו ערב פרצו הפגנות ספונטניות נוספות בכמה ערים, כמו גם שביתת סטודנטים באוניברסיטה באב אזואר, הגדולה באוניברסיטאות אלג'יריה. אלג'יריה סוערת ועוצרת את נשימתה. המרד נגד בוטפליקה עשוי להתרחב  למרות אזהרתו-איומו מפני "כאוס" אם תימשך המחאה.

 

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"