בשבוע שעבר פנו מק"י וחד"ש לארגונים המתנגדים לכיבוש המתמשך, במטרה לגבש חזית רחבה של מפלגות, ארגוני מאבק המוניים, כוחות שלום וארגוני חברה אזרחית יהודיים וערביים, בנוסף לרשימה מכובדת של אנשי ציבור ואנשי רוח ותרבות בולטים. מטרת הפניה היא להפוך את שנת ה-50 לכיבוש לשנת הגברת המאבק המשותף ולבניית חזית מאבק לסיום לכיבוש ולהתקדמות לשלום צודק.
מועצת חד"ש (18.1) (צילום: זו הדרך)
הקריאה לוותה במסמך פוליטי שאותו הציעו מק"י וחד"ש כבסיס פוליטי למאבק המשותף, תוך רצון לשמוע הצעות והערות נוספות, תחת הכותרת "אנחנו אומרים: שלום". בהצהרה נכתב:
"50 שנים ואנחנו לא משלימים עם הכיבוש הנמשך מאז יוני 1967.
50 שנים ואנחנו אומרים באופן חד משמעי – המדינה אינה מעל לכל, אלא האדם.
50 שנים ואנחנו מתנגדים להמשך שלילת זכותם של מיליוני אנשים לחיות; מתנגדים להעלמת העין נוכח מעשי עוול יומיומיים, שהכיבוש הישראלי מעולל בשטחים הכבושים.
50 שנים ואנחנו, אזרחי מדינת ישראל יהודים וערבים – מתנגדים בכל תוקף להמשיך בדיכוי ובשלילת הזכויות של העם הפלסטיני בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה.
אין ולא יהיה כיבוש נאור. אין כיבוש מתמשך ללא התנגדות מתמשכת. התנגדות לכיבוש היא זכות לגיטימית של כל עם נכבש.
50 שנים, ואנחנו כמהים לשחרר את החברה הישראלית עצמה מהשלכות הכיבוש המתמשך: מתהליכי ההתבהמות המתחוללים בה אל מול צמצום חירויות אדם; מהשתוללות הסתה גזענית ממשלתית, מהריסת בתים ומדה לגיטימציה של אזרחי ישראל הערבים; מרדיפה מגמתית אחר ארגוני זכויות אדם; מניסיון הממסד ונציגיו לשבור את אלה המעזים ו"שוברים שתיקה"; מכיבוש המרחב הדמוקרטי על ידי מגמות פאשיסטיות וחקיקה אנטי-דמוקרטית; מחינוך לשנאה ולגזענות ולתודעה כוזבת.
50 שנים, ואנחנו משוכנעים יותר מתמיד כי הנורמליזציה של החיים בישראל מותנית בנורמליזציה של חיי העם הפלסטיני. חירותם, רווחתם, ועצמאותם של אזרחי ישראל אינם בני-השגה ללא חירותו, רווחתו, ועצמאותו של העם הפלסטיני – במדינתו העצמאית בצד מדינת ישראל בגבולות ה-4 ביוני 1967.
המשך הכיבוש יוצר תנאים נוחים בישראל למדיניות קפיטליסטית דורסנית אשר מעמיקה את העוני, מתעמרת בשכבות המוחלשות ומפנה את המשאבים להתנחלויות ולא לפתרון הבעיות החברתיות.
50 שנים, ואנחנו מאמינים בנחיצותה בישראל של תנועת שלום נחרצת הנאבקת לסיום מפעל ההתנחלויות הקולוניאליות בשטחים הכבושים ולסדר חברתי ומדיני אחר בתוך ישראל עצמה.
נחוצה תנועת שלום אשר דוחה את הניסיונות להלך אימים על הציבור בישראל כל אימת שעולה הדרישה לפתרון צודק של בעיית הפליטים. פתרון בעיית הפליטים במסגרת הסכם שלום ופתרון מדיני לפי החלטות האו"ם, איננו מקור לסכנות ולאיומים קיומיים על הציבור בישראל, כפי שאוהבים להפחיד, אלא מקור ליציבות ולהסרת הסכנות הכרוכות בהמשך הסכסוך והמלחמות.
השילוב של ממשל טראמפ בארה"ב עם ממשלת הימין הקיצוני והמתנחלים בישראל, הוא שילוב מסוכן המחייב את כוחות השלום בארץ ובעולם להטיל את מלוא כובד משקלם במאבק, לצאת לרחובות בהמוניהם, לעצור את האיום האסטרטגי המתרגש על שני העמים החיים בארץ ועל עמי האזור, ומחבל באפשרויות ההשגה של השלום, הדמוקרטיה והשוויון בארץ ובעולם.
50 שנים עברו, ואנחנו חייבים – ומתחייבים – להפוך את שנת החמישים לכיבוש, כל אחד ממקומו, לשנת גיוס ההמונים הישראלים והפלסטינים, ובכללם ארגוני שלום בארץ ובעולם – למערכה חסרת פשרות לסיום הכיבוש.
50 שנים. די. אנחנו אומרים: שלום!"
