הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון בנושא, פיקוח אכיפה ויישום חוק גיל הנישואין. על אף קיומו של איסור בחוק על נישואי קטינות, תופעה זו שכיחה בישראל. במהלך הדיון התברר שהתופעה החמורה לא מקבלת מענה מצד גורמי החוק והאכיפה, כתביי אישום לא מוגשים כנגד העבריינים וכי לא התקיימה, ולו חקירה אחת של איש דת שקיים טקסי נישואים מתחת לגיל המותר בחוק. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), הלינה על-כך שגורמי האכיפה מהמשטרה ומהפרקליטות לא הציגו מידע מסודר בנושא. תומא-סלימאן קראה לגורמי החוק השונים להגביר את השת"פ ביניהם ולזרז את האכיפה על-מנת למגר את התופעה.

מנתוני דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, עולה כי לפי הקבוע בחוק גיל הנישואין המותר כיום בישראל הוא 18, אך החל מגיל 16 ניתן לבקש היתר נישואין מוקדם, כאשר כל בקשה להיתר נישואין מתחת לגיל 16  נדחית על הסף. בשנת 2016 הוגשו 624 בקשות לרישום נישואי קטינות ברשות האוכלוסין וההגירה לגילאי 16-18. בשנת 2017 נראה ירידה, 555 בקשות באותו טווח גילאים. כאשר 90 אחוז מהבקשות הוגשו על ידי מוסלמיות ומוסלמים ו- 90 אחוז הוגשו בלשכה במזרח ירושלים. עוד נראה כי, בשנת 2016 הוגשו 574 תלונות למשטרה ובשנת 2017 המספר ירד ל 125 תלונות. חשוב לציין כי בשנת 2016 , נפתחו 21 תיקים בעבירות חוק גיל הנישואין, מתוכן 17 תיקים נגנזו, שלושה הועברו לטיפול גוף תובע אחר ומקרה אחד טרם התקבלה החלטה. כלומר ישנם אפס כתבי אישום לשנת 2016-2017.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה כי , "חשוב להבין כי הקטינה לא נכנסת להסכם מרצון והבנה מלאה להשלכות הנישואין. חיתון קטינות זהו סוג אלימות לכל דבר, אלימות המונעת התפתחות של הנערה ואף נזקים בריאותיים". מהנתונים שהוגשו אנו רואים שנושא האכיפה לא השתנה, במאי 2016 היה ריענון של הנהלים ושל החוק ולמרות זאת שום דבר לא השתנה, אפס כתבי אישום במשך שנתיים".

עו"ד נסרין אעלימי, ועד הפעולה לשוויון בענייני אישיות, אמרה כי, כיום בעקבות תיקונים בחוק נדחה היתר נישואין על בסיס הריון וארגונים מוקדמים לחתונה(סגירת אולם, קביעת תאריך).נראה שקיימת השפעה של תיקון החוק גיל הנישואין שנערך בשנת 2013 ובו נקבע שהגיל המותר הוא 18, אחת ההשפעות הניכרות היא העלייה של מספר המתחתנות בגילאי 18 והירידה של אחוזי מתחתנות בגילאי 17. על פי דיווחי המשטרה נראה עליה ניכרת במספרי התלונות שנחקרו במשטרה בשנים האחרונות. בשנת 2014, נחקרו 68 אחוז תלונות שהגיעו למשטרה ובשנת 2017 נחקרו 82 אחוז תלונות. בנוסף נראה כי יש עליה מ-16 אחוז ל-77 אחוז בין השנים 2011-2017 בהמלצות  המשטרה על כתבי אישום. עוד הוסיפה כי ,"יש להגביר מאמצי אכיפה כלפי מסדרי נישואין, קיום שנתי של דיווח בוועדת חוק, חוקה ומשפט, צריך להילחם בתופעה דרך הגברת מודעות לתופעה".

ענת ארוסי, מפרקליטות המדינה ציינה כי, "הנתונים של 2017-2016 מדאיגים אותנו. במסגרת הנחיית חדשה שעתידה להתפרסם השבוע ,יחודדו הנהלים בנוגע לבקשות היתר נישואין וחובות הדיווח על נישואי קטינים המגיע לידיעת כל רשות וארגון. בנוסף, ישנה בעיית התיישנות של תיקים, הדיווח מגיע כמה שנים לאחר הנישואין, מקרה של ילדה שהתחתנה בגיל 16 מגיע אלינו רק כשהיא בת 21. בחלוף מספר שנים החקירות שמתנהלות הן בעיתיות יותר מבחינת מסמוך והתיישנות. התיקים שמגיעים אלינו הן ללא חקירת איש דת, לכן יש להחזיר אותו להשלמת חקירה, זהו לא תיק שבשל להשלמת חקירה".

לדברי נבילה אספניולי, מנהלת ארגון אלטופולה, "כארגון נשים אנו מעלות מודעות בבתי ספר, יש לתת את הדעת לגבי משרד החינוך לתכנים הלימודיים שמועברים,  לרענן את ספרי הלימוד. למשל בספרי הלימוד בערבית ישנה אפליה מגדרית מובהקת, בזמן שילדה לא יכולה לשכור דירה מתחת לגיל 18 היא נמצאת כבר מחותנת מגיל 16".  בסיכום הדיון אמרה ח"כ תומא-סלימאן "אני רוצה שבדיוק כמו שמרימים טלפון לדווח על פשע שמתבצע, כך יגיבו כאשר מדווחים על קטינה שעומדת להינשא. זו עבירה לכל דבר. אין פציעת גוף אך מדובר בשינוי כל החיים של הקטינה. המשטרה צריכה להתערב מיד ולמנוע את העבירה. צריך להיות הוראות ברורות לחוקרים במשטרה איך לפעול במקרה של תלונה כזו ויש להעניש את החוקרים שלא פועלים לפי הנהלים, אנחנו מדברים על חיי נשים ונערות שתלויות בזה. יש לרענן ולחדד נהלים, לגבי דיווח נישואי קטינות, מטעם משרדי ממשלה וארגונים. אני רוצה לראות איך האכיפה על החוק מתבצעת על ידי גורמי ביצוע בצורה של שיתוף פעולה בין המשרדים. נמשיך לעקוב אחר התופעה הזו ונוודא שהיא תמשיך לעלות בסדר היום של וועדת חוק, חוקה ומשפט".