יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), התייחס אמש (ראשון) לחשיפת הקלטות של תדרוכי פעילים של הליכוד, לקראת הבחירות הקרובות. לדבריו, "כבר ברור שאין דבר שביבי מפחד ממנו יותר מאשר ערבי בקלפי. שישמרו את המצלמות לתמונת פרידה ממעונו שברחוב בלפור".

ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש) בעת הפצת חומר הסברה של הרשימה המשותפת, בשבת, בעיר אום אל-פחם (צילום: אל אתיחאד)

אחרי שבבחירות 2015 "הזהיר" ראש הממשלה בנימין נתניהו מהגעתם של הערבים אל הקלפיות, בבחירות האחרונות הוא כבר הציב 1,300 אנשים מטעמו בקלפיות ברחבי המגזר כדי לצלם את הבוחרים הערבים. גם בבחירות הקרובות נערכים בליכוד למבצע דומה ולידי  החדשות 12 הגיעו הקלטות שפורסמו אמש לראשונה במהדורה המרכזית מתוך תדרוך לאנשי ימין שחושפות: מה באמת המטרות של הפרויקט, שכבר ספג ביקורת קשה על כך שהוא נועד להוריד את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית?

מארגני המבצע, חברת יחסי הציבור קייזלר ענבר, חיפשו "עובדים אידאולוגיים, כאלה שיהיו מוכנים להתמודד עם המשימה המורכבת". פעיל של סטודנטים למען הדמוקרטיה הצליח להסתנן לאחת ההדרכות הללו בימים האחרונים והעביר לידי הערוץ את התיעוד ואת ההוראות שהם קיבלו. אם בפעם הקודמת בליכוד שלחו משקיפים, הפעם אנשיהם כבר יהיו חלק מוועדות הקלפי, בעלי תפקידים רשמיים שכבר לא יסתתרו אלא יישאו בתפקיד ברור: להרתיע מלהצביע. "אתם לא יוצאים החוצה לשום דבר", נשמע אומר בהקלטה שגיא קייזלר. "חוץ משירותים, אנחנו לא יוצאים החוצה לשום דבר".

לדברי קייזלר בליכוד מעריכים את המבצע שערכו בפעם הקודמת כ"שווה שלושה עד חמישה למנדטים לטובת הימין – ולרעת הערבים". "מותר לערבי בן 80 שהצטלם בגיל 16 הפעם האחרונה להצביע אוקיי?" אומר קייזלר לנוכחים בתדרוך. "אתם לא מתחילים לצלם אותו ולהעלות את זה לאיזה אפליקציה ולנסות ולזהות איך הוא נראה פעם, אתם נותנים לו להצביע. מה שאתם יכולים לעשות במצב כזה זה לשאול אותו 'בן כמה אתה?', 'באיזה שנה נולדת?', אם הוא יודע עברית – מצוין. אם הוא לא יודע את שנת הלידה שלו – בעיה. אבל בגדול משתדלים לא לתת לו להצביע. נדבר על זה עוד מעט בהמשך", הוסיף.

יצוין שההדרכה התקיימה למרות שעדיין אין פסיקה של ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לשאלה אם הליכוד יכול להציב מצלמות בקלפיות, אך במפלגת השלטון הימנית קיצונית כבר מכינים את הקרקע והבהירו שיכבדו את ההחלטה: "יש חוק שאומר שאסור לצלם בקלפי. החוק הוא נתון לפרשנות והפרשנות שלנו אומרת שמה שלא אומרים בפירוש שהוא אסור – הוא בעצם מותר. זה לא שטח אפור".

עו"ד סאוסן זהר, מעדאלה – המרכז המשפטי לזכות המיעוט הערבי בישראל, מסרה בתגובה להקלטות כי "מצלמות כאלה מוצבות במקום שצריך להיות מקום הכי סטרילי שכל בן אדם צריך להיכנס אליו ולהרגיש באופן חופשי וללא כל השגחה, 'אח גדול', או השגחה שהוא יכול לבחור באופן חופשי ומוחלט במי הוא רוצה לבחור".

עוד בנושא: עמוד השער בגיליון השבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2019/08/G32_2019.pdf