ב-1988 נפסלה רשימת כך בראשות הרב מאיר כהנא מריצה לכנסת. זאת, בין השאר, בשל סעיף בתורת הגזע של המפלגה, שקרא להגביל נישואים בין יהודים לערבים וסתר את חוק הבחירות הישראלי.
ב-1994 הוכרזה התנועה כארגון טרור לאחר שברוך גולדשטיין, שהוצב במקום השלישי ברשימה, ביצע את הטבח במערת המכפלה ורצח עשרות מתפללים מוסלמים.
ח"כ איימן עודה (במרכז) בעת הדיון בבית משפט העליון בדיון בעניין פסילתה של רשימת בל"ד–רע"ם על ידי ועדת הבחירות, 14 במארס 2019 (צילום: אל אתיחאד)
בחודש שעבר הוגשו לכנסת רשימת איחוד מפלגות הימין, ובה איחוד כוחות בין רשימת תלמידי וממשיכי הרב כהנא (עוצמה יהודית) לבין מפלגות המתנחלים, הבית היהודי והאיחוד הלאומי.
את תפקיד השושבין באיחוד זה שיחק לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו: כדי לשכנע את אנשי הבית היהודי להתאחד, הוא הציע להם שני תיקים בכירים ואף שני מושבים נוספים בקבינט.
כדי למנוע בכל מחיר אובדן קולות בימין הקיצוני בכל מחיר, מעדיף נתניהו לאפשר לכהניסטים לזכות בייצוג פרלמנטרי, ולהסתמך על תמיכתם בהרכבת ממשלת הימין, אותה הוא חותר להקים לאחר הבחירות.
דרך ארוכה עשה הימין הישראלי מאז 1984. אז קמו ויצאו מהמליאה חברי הכנסת (לרבות אלה מהימין) כאשר נאם הגזען כהנא. ראש הממשלה יצחק שמיר הכריז אז, כי מפלגתו של כהנא היא "תופעה מסוכנת שתחלוף מאליה, מפני שאיש מנבחרי הציבור לא יתמוך בה".
כעת מתברר כי הוא טעה. למרבה האירוניה, לא רק שתופעת הכהניזם לא חלפה, אלא שכעת מוביל את הלגיטימציה שלה דווקא נתניהו, אחד מממשיכי דרכו של שמיר בכס ראש הממשלה ובהנהגת הליכוד.
המסיתים והלאומנים, ממשיכי דרכו של כהנא במפלגת עוצמה יהודית (מיכאל בן–ארי, ברוך מרזל, איתמר בן–גביר ובנצי גופשטיין) מקשטים את בתיהם בתמונות של הרוצח גולדשטיין, ואף קוראים בגלוי לבצע רצח עם בעזה, טרנספר וטיהור אתני של פלסטינים בשטחים הכבושים.
הם לבטח לא הופתעו מהתמיכה בהם שמגיעה הישר מביתו של ראש ממשלת ישראל וממאמציו של האחרון לאחדם עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. האמת היא, שאיש מאיתנו כבר אינו מופתע מנתניהו.
הקדנציה האחרונה שלו החלה ב"אזהרה" גזענית מפני "הערבים שנוהרים לקלפיות", והמשיכה בחקיקת "חוק הלאום" שהפך את מעמדם של אזרחי ישראלים הערבים–פלסטינים באופן רשמי לאזרחים סוג ב'. טבעי שתסתיים כך.
התמיכה של נתניהו בממשיכיו של הגזען כהנא היא פועל יוצא גם של הכיבוש הישראלי האכזרי בשטחים. לימין הישראלי חסיד הסיפוחים יש אידאולוגיה סדורה בנוגע לעתיד הגדה המערבית. ועד שתסופח הגדה, כולה או חלקה, הוא מקיים ואף מחריף את מערכת הכיבוש ואת ההפרדה בין יהודים לערבים. משטר צבאי בגדה הופך מצב קבע.
חבירתו של נתניהו לגורמים התומכים בתורת גזע ובטרנספר נובעת מאותן סיבות כמו בחיבוק שהוא מעניק למשטרי הימין הקיצוני ברחבי העולם, דוגמת ז'איר בולסנארו בברזיל או ויקטור אורבן בהונגריה.
נתניהו עושה כל שביכולתו כדי לבסס ממשלת ימין שתחתור במקרה הטוב להנצחת המשטר הצבאי בגדה המערבית, ובמקרה הגרוע תכונן אפרטהייד דה–יורה ותספח את ההתנחלויות. זה תמרור אזהרה אדום בוהק, הן לפלסטינים בשטחים הכבושים והן לאזרחי ישראל היהודים והערבים.
בעוד פחות מחודש יתקיימו הבחירות לכנסת ה-21. בימין בחרו באידאולוגיה הכהניסטית להיות הדבק שמחבר ומאחה את גוש הימין. אנחנו חייבים לבחור בסולידריות ובמאבק ערבי–יהודי משותף להיות הדבק של מתנגדיו.
על המפלגות הגדולות בגוש המרכז–שמאל להבין את המשוואה: האוכלוסייה הערבית אולי אינה יכולה להיאבק ולנצח לבד, אבל אי אפשר לנצח בלעדיה. רק מחנה דמוקרטי רחב, שמאלי ויהודי–ערבי יכול להיות אלטרנטיבה אמתית למגמות הקיצוניות בימין. חיי ועתיד כולנו תלויים בכך.
איימן עודה
המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית בעיתון "ניו יורק טיימס"
