"הארץ" חשף (5.2) שבנימין נתניהו עומד מאחורי רעיון הטרנספר שבתוכנית טראמפ. אך אבי הרעיון הוא יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהגה כמה שנים קודם לכן תוכנית מרחיקת לכת אפילו ביחס לסטנדרטים הגזעניים שהכרנו אז. "אריאל לישראל, אום אל־פחם לפלסטין" הייתה סיסמתו של ליברמן ב-2015. באמירה זו איים ליברמן על 20% מאזרחי המדינה בטרנספר, ובהזדמנות זו יצר סימטריה בין מיעוט מדוכא לבין מפעל התנחלויות לא חוקי.

ח"כ יוסף ג'בארין (באמצע) בהפגנה נגד תכנית הטרנספר של טראמפ ונתניהו, ביום שישי האחרון, בכניסה לעיר אום אל–פחם (צילום: אל איתיאחד)

ההסתה והדה–לגיטימציה הן השפה היחידה שממשלות נתניהו מדברות בה. אבל רעיונות הטרנספר של מאות אלפי תושבי המשולש ושלילת אזרחותם הם בבחינת שיא חדש. ביסוד רעיונות הטרנספר עומדת מטרה גזענית: הפחתת מספר האזרחים הערבים בישראל, החלשת מעמדם ופגיעה במאבקם לשוויון. באחד מסעיפי "עסקת המאה", פרי אהבתם של דונלד טראמפ ונתניהו, נכתב: "החזון שוקל את האפשרות, בהסכמת הצדדים, ש[יישובי המשולש] יועברו לשליטת המדינה הפלסטינית".

אפשר לכנות הצעה זו במונח מכובס כמו "חילופי שטחים", אך נסו לדמיין איך תושבי כפר קרע, טייבה או באקה אל־גרבייה חשים כאשר הם שומעים שראש הממשלה משתעשע באפשרות להוציא את בתיהם אל מחוץ לגבולות המדינה. האם רופא תושב טייבה, העובד בבית החולים מאיר בכפר סבא, יצטרך להתפטר מעבודתו לאחר הטרנספר המוצע, או שמא תספק לו מערכת הבריאות הסעות מן המחסומים שיוקמו בקו הגבול החדש? כך נראית דורסנות הרוב הדמוגרפי.

האזרחים הערבים אינם כלי שחמט בידי נתניהו וטראמפ. אזרחותנו היא מתוקף היותנו יושבי המקום מימים ימימה. במדינה המכבדת את אזרחיה, אפילו שינוי גבולות מוניציפליים של שכונה מחייב הסכמה של התושבים. וחשוב לזכור: רבים מתושבי המשולש מחזיקים בבעלות על קרקע המצויה מעבר לאזור מגוריהם, וכן על קרקעות שמהן נושלו.

רבים מתושבי אום אל־פחם, עיר הולדתי, הם פליטי הכפר הנטוש אל־לג'ון, הדורשים, ובצדק, לשוב אליו. השטח שנשאר כיום בידי תושבי אום אל–פחם הוא פחות מחמישית השטח שהיה בבעלותם ב–1948. המצב זהה גם בשאר יישובי המשולש. עסקת המאה מבקשת לנתק אותם מזכויות היסטוריות אלה.

השר יריב לוין טען, בהתנשאות השמורה לאדונים, שהציבור הערבי יצטרך להכריע בין זהותו הפלסטינית לאזרחות. כאילו יש סתירה בין השתיים. אנחנו אזרחים הנאבקים למען שוויון גמור, אזרחי ולאומי, ואנו גאים בזהותנו הפלסטינית. חיפה ויפו הן חלק ממולדתנו לא פחות משכם. זו המורשת שהשאיר לנו דור הנכבה ושאנחנו נשאיר לילדינו. כשנולדתי, ליברמן עדיין חי במולדובה.

יש אירוניה רבה בטענה לפיה אנחנו נהנים לקטר בשעה שאנחנו בעצם "נהנים ממנעמי השלטון בישראל". כאילו שאזרחות היא הטבה שהימין מעניק לנו, או שטרנספר אינו אלא החלפת דרכון, ולא דחיקה לחיים תחת שלטון צבאי ישראלי בבנטוסטאנים פלסטיניים. המאבק שלנו לשוויון ארוך ועיקש, ואני גאה בציבור שלנו, המצליח לעמוד איתן למרות רדיפה, הפליה והדרה שיטתיות.

מי שרוצים לטרנספר אותנו רואים בכל האזרחים הערבים "גיס חמישי", "איום דמוגרפי" או "סכנה ביטחונית". מבחינתם טרנספר לתושבי המשולש הוא רק ההתחלה, וחזונם הוא לעשות אותו דבר לכלל הציבור הערבי — ובזה הם מעמידים את אזרחותנו בספק. במשולש חיים מאות אלפי אזרחים ערבים, ובישראל כולה חיים יותר ממיליון וחצי אזרחים ערבים במה שנשאר להם ממולדתם. תוכניות הסיפוח של נתניהו וטראמפ כוללות סעיף המכין את הקרקע לטרנספר ולשלילת אזרחותם.

נתניהו מסוכן עכשיו יותר ממה שהיה אי פעם, והוא יעשה הכל כדי לשמור על שלטונו. ממשלת הימין מתפרעת. כל אזרח, יהודי או ערבי, שערכי הדמוקרטיה והשוויון הם נר לרגליו, צריך להיאבק אתנו. בישראל של 2020, הדבר הנכון לעשות הוא להתייצב בסולידריות עם הציבור הערבי ובהגנה על ערכים דמוקרטיים ואנושיים. יש מקום לכולנו.

הרשימה של ח"כ יוסף ג'בארין מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"