"מה צריך השמאל לעשות עכשיו?" שואל ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) במאמר שפורסם הבוקר (שישי) בעיתון "הארץ". לדבריו "הבעיה שבפנינו עמוקה ורוחבית: גם אם מחר בנימין נתניהו ייעלם מהזירה הפוליטית, יישאר כאן ימין תוקפני, הפועל לצמצום המרחב הדמוקרטי ומאיים להוביל אותנו למקומות אפלים".
ח"כ חנין סבור שלעליית הימין התוקפני בישראל ובעולם יש שורשים מערכתיים וחברתיים. ברמה המערכתית, אפשרויות ההתנגדות והמחאה שהמרחב הדמוקרטי מאפשר נתפשות כאיום בעיני מי שמבקשים לשמר לעצמם את הפריווילגיות ואת העושר. "כאשר שימור המערכת מחייב שחיקה של ההישגים החברתיים של העובדים, הדמוקרטיה עצמה הופכת למכשלה. כבר בשנות השבעים הגדיר התיאורטיקן סמואל הנטינגטון, חביבו של נתניהו, את ההשתתפות הדמוקרטית כ'הפרעה ליכולת הניהול' של החברות המערביות".
ברמה החברתית, הימין התוקפני החדש מספק מענה לציבור גדול — וגדל והולך — של נפגעים, אנשים שמשלמים את המחיר ומרגישים שהעולם לא פועל לטובתם. בעבר הוצעה לאנשים אלה גם תשובה שמאלית, שסימנה את האויב בתור מי שנמצא "למעלה" – בעלי ההון ועושי דבריהם, ששולטים בכלכלה ובפוליטיקה. אבל כאשר התשובה השמאלית הזאת נחלשה ועומעמה, נותרה בפני הנפגעים רק התשובה הימנית, המסמנת את האויב בתור מי שנמצא "למטה": מיעוטים, מהגרים, ה"אחרים". אלה מוצגים כאיום האמיתי על מעמדן החברתי של השכבות העממיות".
לדבריו "כך הפכה ההתנגדות לממסד למעין משחק כדורגל, שבו רק הקבוצה של הימין נמצאת על המגרש. השמאל איבד את המימד הביקורתי והאנטי־ממסדי שלו, והפך בעצם להיות למגן הסטטוס קוו הפוליטי, התרבותי והחברתי — אותו סטטוס קוו שרבים מרגישים שהוא פועל לרעתם".
ח"כ חנין מציע שההתמודדות סכנות הימין הקיצוני צריכה להיעזר בניסיון העבר. "שנות השלושים של המאה הקודמת היו לא רק תקופה של עליית הפשיזם, אלא גם ימי 'החזית העממית' — התייצבות מעוררת השראה מולו. כדי להבינה יש להתייחס לשתי המלים: המלה 'חזית' מבטאת שותפות רחבה בין ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים, שנוצרה בשנות השלושים בצרפת ובספרד ובהמשך תורגמה לברית אנטי־נאצית של מדינות במלחמת העולם השנייה. המלה 'עממית, קובעת שלא תצלח מול פשיזם ברית של אליטות, אלא דרושה חזית המדברת אל העם ומתוך העם, ומבטאת את המצוקות, את הכעסים ואת הרצונות העממיים — במקום שאלה ינוכסו וייחטפו בידי הימין".
עוד הוא הדגיש חנין במאמרו ש"מול מתקפת הימין אין די בהתגוננות. נדרשת חשיבה על מתקפה נגדית. ונדרשת גם עשייה. כי המתקפה הנגדית תוכל להיעשות רק על ידי תנועה רחבה עם חזון מלהיב של הפיכת ישראל למקום אמיתי לכולנו".
למאמר המלא שפורסם הבוקר (שישי) ב"הארץ":
