ח"כ חנין לקראת פרסום מסקנות ועדת הטייקונים: הרגולציה שבוייה בידי בעלי ההון

בשורה טובה לבנקאים ולבעלי ההון! כישלונו של ח"כ איתן כבל בבחירות המקדימות במפלגת העבודה מעמיד בספק את יישום ההמלצות שתגיש "ועדת הטייקונים" (או בשמה הרשמי ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי ללווים גדולים). כבל, שעמד בראש הוועדה והיה הרוח החיה בדיוניה, נדחק בפריימריז אל המקום ה־15 במפלגתו. לפי כל הסקרים הנוכחיים צפוי כבל להישאר מחוץ לכנסת הבאה. לפי הסקרים שפורסמו בסוף השבוע בחדשות כאן ובחדשות 13, צפויה עבודה להשיג שישה מושבים בכנסת ה-21. נוסף לכבל, איבדה הוועדה עוד שני חברים בולטים: דב חנין (חד"ש), שפרש מהכנסת, ואיילת נחמיאס ורבין (העבודה).

2019-03-03_194625

מליאת הכנסת החליטה ביולי 2017 פה אחד על הקמת ועדת החקירה למתן האשראי לטייקונים. בלשון ההחלטה, "ועדת החקירה תתמקד בתהליך קבלת ההחלטות של הגופים המלווים (הבנקים והמוסדיים) והרגולטורים ולא בלווים".

עוד נקבע, כי הוועדה תחקור את התנהלותם של הבנקים והגופים המוסדיים בעניין הקצאות אשראי ללווים עסקיים גדולים משנת 2003 ואילך. זו תעסוק בין היתר בעניינים אלה: תהליכי קבלת ההחלטות והשיקולים במתן האשראי; המעקב אחר עמידה בתנאי האשראי; דרכי הטיפול שננקטו בשל הפרות תנאי האשראי; והשיקולים שנשקלו לשם קבלת ההחלטות, תוך בחינת ההשפעה של זהות הלווה על התהליכים וההחלטות שהתקבלו בעניינו. עוד הוצע שהוועדה תחקור את התנהלות גופי הפיקוח והאכיפה.

לפי התכנון המוקדם, צפויה ועדת החקירה לפרסם את המלצותיה בסוף החודש, אך יישומן יצריך חקיקה. כדי להספיק לפרסם את ההמלצות לפני הבחירות, יימנע כבל ככל הנראה מגיבוש המלצות אישיות שיחייבו קבלת תגובה מבעוד מועד. בין הרעיונות הנשקלים: הארכת תקופת הצינון לרגולטורים לפני שיוכלו לעבוד אצל בעלי הון; הקמת ועדת משנה חסויה של הכנסת שתוכל לעקוב אחרי מתן האשראי ללווים גדולים; העצמת הסמכויות של ועדות החקירה הפרלמנטריות; וחיזוק רשות שוק ההון.

השאלה היא מי ידאג לקדם את כל אלה בכנסת. גם אם יימצאו בכנסת הבאה ח"כים חדשים שינסו באופן עצמאי לקדם את ההמלצות, הם צפויים להיתקל בהתנגדות הממשלה, גם בראשות בנימין נתניהו וגם בראשות בני גנץ.

בשיחה עם "זו הדרך", אמר ח"כ חנין כי הוועדה "נמצאת כעת במרוץ נגד הזמן. חברי הוועדה עוסקים בכתיבת מסקנותיה ואנו נחושים לפרסם את הדו"ח הסופי עד סוף מרס, לפני הבחירות, כפי שהתחייבנו".

האם יפורסמו מסקנות אישיות הקשורות בראשי הבנקים, "הטייקונים", או הפקידים הבכירים האמורים לפקח על שוק ההון?

קיים בקרב חברי הוועדה רוב הסבור שיש לפרסם מסקנות אישיות. האם נספיק לכתוב את הדו"ח המלא, הכולל מסקנות אישיות? אינני יודע. לדעתי, זה רצוי עד מאוד.

מדבריך אני מבין שהוועדה ממשיכה להיפגש

כמובן. חבריה נפגשים, אם כי לא תמיד בהרכב מלא. זו ועדה שהוקמה בכנסת ה-20 וחברי הכנסת מכהנים עד תום הקדנציה. לכן, אין כל סיבה שלא נמשיך להיפגש ולגבש את מסקנות הוועדה. זה המנדט שקיבלנו ויש למלא אותו עד תום. אמנם הפגישות אינן ציבוריות ומתוקשרות – כפי שהיה בחודשים לפני הקדמת הבחירות, אבל אנו ממשיכים בעבודתנו.

מה דעתך על פעילות הוועדה?

עבודת הוועדה הייתה רצינית ומקיפה למדי. ממנה ניתן ללמוד, שבניגוד למשקי בית או לעסקים הקטנים והבינוניים, הבנקים נדיבים למדי עם בעלי ההון. לבעלי ההון יש גם אינטרסים רבים במערכת הבנקים. אפשר להגיד שהמערכת הבנקאית פועלת לטובתם, והטייקונים מממנים את עצמםאבל עם כסף של אחרים. עוד עולה מדיוני הוועדה שהרגולטורים, הפקידות הבכירה באוצר, ברשות ההון או בבנק ישראל, שבויים בידי המערכת הבנקאית ובעלי ההון.

ומה אתה למדת על הקפיטליזם הישראלי שלא ידעת קודם לכן?

לא הרבה. יחד עם זאת, נפרסה בפנינו רשת הקשרים ההדוקים בין המערכות השונות המאפשרות הצבר ההון בידי מתי מעט. אולם החשיבות העיקרית של הוועדה היא הפומביות והחשיפה בה זכו דיוניה.

מה יעלה בגורל המסקנות? האם בכנסת הבאה ירימו את הכפפה?

פעילות הוועדה מסתיימת עם פרסום הדו"ח ומסקנותיו. האם תהיה חקיקה או המשך לפעילותה? אינני יודע. זה תלוי בחברי הכנסת שייבחרו. אבל בעיקר זה תלוי בציבור. אם הציבור ידרוש את השלמת עבודת הוועדה, והדרישה תתורגם לחקיקה, העבודה לא הייתה לשווא.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב