ח"כ חנין ליועמ"ש: הצעת החוק לתיקון חוק הקולנוע מדיפה 'ריח של שחיתות'

אחד הסעיפים בהצעת החוק לתיקון חוק הקולנוע שמובילה שרת התרבות מירי רגב, נגוע בניגוד עניינים חמור, מדיף "ריח רע של שחיתות" ומטרתו "לעודד ולתמוך בגורם בודד בענף הקולנוע, שמקורב לשרת התרבות". כך מזהיר חבר הכנסת דב חנין (חד"ש הרשימה המשותפת) במכתב ששלח בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובו ביקש ממנו לעצור את הצעת החוק עד לבדיקת הנושא.

2018-10-15_202552

כשלושה חודשים לאחר שהאופוזיציה רשמה ניצחון, כאשר בזכות הגשת מאות הסתייגויות להצעת החוק הצליחה לעכב את ההצבעה עליו בוועדת החינוך, התרבות והספורט, תחזור הוועדה השבוע כדי לדון בהצעת החוק. בישיבתה זו צפויה הוועדה לאשר את הנוסח המתוקן של הצעת החוק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ח"כ חנין התייחס במכתבו לסעיף 13 לתיקון חוק הקולנוע, שזכה לכינוי "סעיף עוקף קרנות", ואשר קובע כי 15%–20% מתקציב הקולנוע יופנו לתמיכה בסרטים שהצליחו בקופות והופקו בידי מפיקים פרטיים (ללא תמיכת קרנות הקולנוע). מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי טען בדיונים קודמים של הוועדה כי מדובר במהלך שנועד לתת לציבור משקל דומה למשקלם של הלקטורים בקביעת מענק היצירה.

אולם, ח"כ חנין מבהיר במכתבו כי בישראל פועלים "מפיקים פרטיים בודדים בלבד, ומפיק אחד שמעמדו בשדה הזה הוא מרכזי, דומיננטי, ובמובנים רבים דמוי־מונופוליסטי — מר משה אדרי. השרה רגב נמצאת כאן בניגוד עניינים חמור, כיוון שמשה אדרי הוא חבר קרוב ואישי שלה. משפחת אדרי ועסקיה הענפים בתעשיית הקולנוע בארץ, יהיו הנהנים העיקריים מ–15% מתקציב הקולנוע בארץ. סעיף זה יעניק להם רשת ביטחון שהם אינם זקוקים לה, ולמעשה יפטור אותם מהצורך להגיש בקשות לקרנות, כיוון שהחוק מייצר עבורם מסלול עוקף קרנות".

תקציב התמיכה של מדינת ישראל בקולנוע נועד "לעודד יצירה אמנותית בעלת משמעות, ולקדם יוצרים צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית שאינם מסוגלים להשקיע את כספם הפרטי בענף הקולנוע", הבהיר ח"כ חנין, "בעוד שכאן מבקשת השרה להעניק 15% מהתקציב לאחת המשפחות האמידות והחזקות במשק הישראלי".

גם חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגשה למשרד התרבות לפני כשלושה חודשים, קבעה כי אין הצדקה למסלול כזה. "בדומה לכך ניתן לקבוע כי הזמרים שלמה ארצי, ריטה או אייל גולן זכאים לתמיכה ציבורית כל אימת שיצליחו מסחרית עם אלבום חדש. מה ההצדקה?", כתבה אז עו"ד עדנה הראל מהמכון לדמוקרטיה כפי שפורסם ב"הארץ".