רשות האוכלוסין וההגירה מודה שהיא משתהה בבדיקת בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן, בתקווה שבית המשפט העליון יתיר לה לגרש אותם לאוגנדה ולרואנדה, בלי שתצטרך להכריע אם הם זכאים להכרה כפליטים. כך עולה מדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שנערכה אתמול (רביעי). היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין, עו"ד דניאל סלומון, אמר כי "ההנחה היא שאם בית משפט העליון יאשר את המדיניות הזאת, המספרים שיישארו במדינה יהיו אחרים, ואז למשל לא יצטרכו להגיע לפתרון המורכב מאוד של הבחנה בין סוגי אריתראים שונים וכו'. בהתאם לתוצאות פסק הדין תיקבע מדיניות — תתבהר התמונה בקשר לכמה אנשים צפויים להישאר בישראל, לצאת מישראל, גם סוגיית הדארפורים תתבהר, כלומר האם יש צורך לתת מעמד הומניטארי למספר גדול יותר או לא".

הפגנה למען זכויות הפליטים בתל–אביב (צילום מסך: פייסבוק)

סלומון התייחס בוועדה גם להחלטה להעניק מעמד תושב ארעי מטעמים הומניטאריים ל-200 יוצאי דרפור. הוא ציין כי בשבועות הקרובים צפוי צוות רשות האוכלוסין להמליץ לשר הפנים על תנאים לקבלת המעמד עבורם. ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) בירך על ההחלטה, אך תהה מדוע רק 200 דארפורים. "בחבל דארפור מתנהל רצח עם, יש שם טיהור אתני, רדיפות חמורות. אצלנו נמצאים סדר גודל של 3,000 פליטים מחבל דארפור. מתוכם שר הפנים רוצה לתת מעמד של תושב ארעי עם זכויות מסוימות ל–200. אני מברך, אבל רוצה לשאול למה 200? ומה קורה עם ה–201, במה שונה מצבו מה–199?", שאל. הוא דרש להכיר במעמדם של כלל הפליטים.

לאחר הדיון פרסמו ארגוני זכויות אדם הודעה ובה ביקורת חריפה על רשות האוכלוסין. "תמוה שנציג של רשות האוכלוסין וההגירה, האמונה בדיוק על בחינת בקשות מקלט והכרעה בהן, מצהיר כי סוגיה זו מורכבת וכי העבודה עצמה אינה נעשית", כתבו. "בדיון נוצר הרושם המוטעה שרשות האוכלוסין וההגירה מטפלת בבקשות המקלט ורק כורעת תחת העומס הרב. המציאות היא שאין טיפול אמיתי בבקשות המקלט: רוב הבקשות נקברות ולא זוכות למענה וחלקן נדחות שלא כדין באופן גורף, קולקטיבי ומבזה".