הכנסת ציינה אתמול (שלישי) את יום הדיור הציבורי ברצף דיונים שהתקיימו בוועדות השונות של הכנסת, בהן הוועדה לקידום מעמד האשה, ועדת העבודה, ועדת השקיפות ו–וועדת הכלכלה, שבדיוניה השתתף גם שר השיכון, יואב גלנט. בדיון בוועדת הכלכלה, שבו השתתפו השר גלנט ויו"ר הוועדה המקצועית לבחינת מדיניות המשרד בנושא הדיור הציבורי, אורנה ברביבאי, פורטו מסקנות הוועדה שלפיהן, בין היתר, יש לעצור את הפינויים ("פולשים" בשפת המשרד) מדירות הדיור הציבורי.

ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), יו"ר שותף של שדולת הדיור הציבורי בכנסת לצד ח"כ אורלי לוי–אבקסיס (סיעת יחיד) ומיוזמי האירוע, אמר כי קיומו של האירוע בכנסת מבטא את "כוחם של האזרחים". חנין הוסיף כי "זה לא יום פופולארי במיוחד בבניין הזה. ודווקא משום כך הוא חשוב".

בדיון בוועדת הכלכלה, אמר ח"כ חנין כי "למלה 'פולשים' אין מקום בלקסיקון שלנו. אנחנו מדברים על חייבים, על ממשיכים, על אנשים במצבי מצוקה. המלה פולשים פשוט לא מתאימה כאן. אסור לשלול את קורת הגג מאנשים. באותה מידה, נכון פעלנו כששמנו סוף לתופעת ניתוקי המים. אנשים זכאים לבית, ממש כמו שהם זכאים למים ולאוויר לנשימה. הרי הממשלה לא תעלה על דעתה להפסיק את אספקת האוויר לאנשים עד שהם ייחנקו".

לדבריו, "יש הרבה הישגים בתחום הדיור הציבורי שהשגנו לאורך השנים, בראשם חוק השקיפות בדיור הציבורי, שמגן על זכותכם לדעת בדיוק מה קורה ביחס לזכאות לדירה. אבל בפועל החוק לא ממומש, וזו שערורייה נוראה. גם העלייה של 21% במספר הממתינים בתור לדיור ציבורי מעידה על המצב הקשה של הדיור הציבורי בישראל. הקריטריונים הבלתי אפשריים הפכו את הפתרון החברתי החשוב הזה ללא נגיש כלל. חשוב לזכור שהדיור הציבורי התחיל ממבחן הכנסה בלבד. היום הקריטריונים פתאום מתעסקים בקצבאות, במבחני הכנסה, במספר הילדים, ועוד קריטריונים לא הוגנים ולא רלוונטיים". יצוין שבדיון בוועדת הכלכלה נטלו חלק דיירי דיור ציבורי, ובהם בני דור שני ושלישי. הם תיארו את הקושי בדרישה לפנות דירות שבהן הם התגוררו עם הוריהם ושעתה מוגדרים כ"פולשים".

גם הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת) דנה אתמול בחסמים בפני זכות הנשים בדיור ובפרט בזכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות מהביטוח הלאומי. בדיון השתתפו בו סגן שר הבינוי והשיכון, ח"כ ז’קי לוי (הליכוד) ומנכ"ל המשרד, חגי רזניק.

יו"ר הוועדה פתחה ואמרה: "ציינו את יום הדיור הציבורי לפני שנה בהעלאת נושא ההטרדות המיניות של נשים ע"י עובדים או מייצגים של החברות המשכנות, ובמהלך השנה הצלחנו להביא לשינוי גם בהסדרת נהלים ברורים בחברות עצמן וגם בוועדה שהוקמה במשרד הבינוי והשיכון. אני מקווה שגם היום נצליח להביא בשורות, ואולי נשמע מסגן השר והמנכ"ל משהו על שינוי סדר העדיפויות של הממשלה, שסוף סוף תשים את הנושא גבוה יותר בסדר העדיפויות שלה. מקווה גם שנשמע שינותק הקשר בין מזונות, שהם בכלל של הילדים ובשבילם, לבין זכאותה של אישה לדיור ציבורי".

כפי שמסרו רן מלמד ועו"ד מיה בירן מעמותת "ידיד", בנייר העמדה שהגישו: כיום, נשים המקבלות את מזונות הילדים דרך הגרוש שלהן או במסלול מזונות של הביטוח הלאומי, נשללת מהן הזכות לדיור ציבורי מאחר ובמסלול המזונות לא מתבצע מבחן תעסוקה, וזאת אף אם הן עומדות בכל הקריטריונים האחרים לדיור ציבורי – לרבות גובה ההכנסות, כולל הסכום שהן מקבלות דרך מסלול המזונות. גם כאשר סכום מזונות הילדים שנשים אלה מקבלות זהה לסכום קצבת הבטחת ההכנסה שהיו זכאיות לקבל, אם היו בוחרות במסלול זה, הזכות לדיור ציבורי נשללת מהן בשל בחירתן במסלול מזונות הילדים.

עשרות אימהות חד–הוריות מהדיור הציבורי הגיעו לדיון וסיפרו לוועדה על המקרה שלהן. כך, למשל, סיפרה לוועדה ורד: "נולדה לי ילדה לי ארבעה חודשים, ואבא של הילדה בגמילה. איך אני אמורה לגדל ילדה מ-2,700 שקל שאני זכאית להם? ברור שאני צריכה בשבילה את המזונות, אבל אז אאבד את קורת הגג שלה! למה המדינה מכריחה אותנו לשלוח ילדים לפנימייה בשביל לשמור על קורת גג? ואני צעירה, בת 23, עם ילדה אחת. יש פה נשים מבוגרות בהרבה, עם יותר ילדים – איך הן מצליחות להסתדר?".

סגן השר לוי הוסף ש"זה משבר לאומי ולא נקודתי. יש 60 אלף דירות אך יש מחסור של 160 אלף, וברור שמישהו נרדם בשמירה והזניח את הנושא שנים. הוספנו כבר אלפי דירות בשנים האחרונות, והוחלט ש5% מכל הדירות במחיר למשתכן יוקצו לטובת מלאי הדירות של הדיור הציבורי, וזה עדיין לא מספיק. הקריטריונים לזכאות הם אכזריים ואני אשבור אותם. אני אלחם בכל הכח להוריד את הסעיף של המזונות שהוא חרפה".

יו" הוועדה תהתה "למה המשרד צריך להילחם בשביל לספק זכות בסיסית? לא מבינים שזה מתחייב? מה עומד בדרך?" וסגן השר השיב "קיבלנו את הסעיף הזה בירושה, ואנחנו לא חיים בבועה, יש גם אגף תקציבים מולנו, אבל אני לוקח את זה על עצמי. מה שבסמכות המשרד, נכנס ישיבה מקצועיות ונבחן את הקריטריונים ומה אפשר לשנות, ומה שלא אצלנו, נביא לחקיקה בכנסת. בסוף, הקריטריונים הם רק סימפטום של הבעיה, שהיא המלאי, וגם לזה אני דואגים, כי אי אפשר להשלים עם זה שאנשים מחכים 15 שנים ומעלה לדירה".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה: "הוועדה רשמה בפניה את החייבות סגן השר והמנכ"ל ואני מציעה שלדיון המקצועי יוזמנו גם חברי הכנסת, הארגונים השונים ודיירים מהדיור הציבורי – כדי שהמשרד ישמע שיקולים מהשטח".

"לדבריה: "זה מאבק שמחייב שינוי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים במדינה הזו. הנשים האמיצות פה היום נאבקות למען מהפכה אמיתית, בה המדינה תשים את האזרח וזכויותיו בראש מעיינה. בה בממשלה יבינו שהם פה כדי לשרת את האזרח ובמקום לסייע לבעלי ההון. אם באמת אכפת להם מהדורות הבאים של האזרחים, אז שלא נגדל אותם בעוני, ברחובות ובהרגשת חוסר כבוד".