ח"כ דב חנין קורא להלאים את הקרן הקיימת לישראל ולדאוג לזכויות עובדיה

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) עצר הבוקר (רביעי) את ישיבת הוועדה בנוגע לסוגיית העברת הכספים מקק"ל למדינה. עצירת הדיון נועדה לאפשר לאוצר להעביר נוסח מעודכן של הצעת החוק הממשלתית שאמורה להסדיר את מנגנון העברת הכספים מקק"ל למדינה החל ב-2018 והלאה.

2017-11-08_201418

הקק"ל מסייעת לכיבוש למתנחלים (צילום: שלום עכשיו)

במהלך הדיון שני חברי כנסת מהרשימה המשותפת, דב חנין ואחמד טיבי, הביעו התנגדות נחרצת לכל פשרה עם קק"ל ותבעו לדרוש ממנה תשלום מיסים מלא על כל רווחיה. ח"כ חנין (חד"ש) אמר: "מה שקורה כאן זו החמצה היסטורית לעשות סדר במה שקורה בקק"ל. עומדים לפספס, כי הייתה לנו הזדמנות לקיים דיון של ממש; לאן הולכים כספים בהיקפים עצומים בקק"ל? יש פרסומים לפיהם קק"ל הודיעה שבעקבות קידום החוק כאן בוועדת הכספים, היא תפסיק לשווק קרקעות. כלומר קק"ל מכריזה מלחמה על המדינה שבמקום להשיב מלחמה, מציעה לה פשרה מתחת לשולחן. אין ביקורת כספית אמיתית על הקק"ל. אני מציע שנוכח ההודעה של הקרן נשים על סדר היום של ועדת הכספים את הלאמת קק"ל ולשמור על זכויות העובדים. הממשלה צריכה לקחת אחריות מלאה על קק"ל ועל עובדיה. לא ראיתי שמציעים לנישום שנמצא חייב לבחור בין אופציות שונות אלא דורשים ממנו את תשלום מלוא החוב".

ח"כ דב כתב אמש בעמוד הפייסבוק שלו כי יש להלאים את קק"ל: "למה לנו גוף פרטי שעושה מיליארדים מאדמות ציבוריות והופך אותן לחגיגת מקורבים?". עוד הוא כתב "קק"ל מרוויחה מיליארדים מאדמות של כולנו. אסור להסכים לכך. במדינה דמוקרטית המחוייבת לשיוויון בין אזרחיה אין מקום ואין צורך בגוף כזה.

יצוין שבאוגוסט האחרון פרסמה הקרן הקיימת לישראל מכרז לתפקיד "רכז עסקאות ביהודה בשומרון". בין היתר, רכז העסקאות יהיה אחראי על "בחינת הצעות לעסקאות מקרקעין המתקבלות בחברת "הימנותא" באזור יהודה ושומרון" ול-"איתור נכסים ויצרת קשר עם בעליהם". משמעות הדבר היא שהקק"ל חידשה את רכישת הקרקעות מפלסטינים, לאחר שבשנים האחרונות לפי טענתה, נפסקה רכישת הקרקעות ע"י חברת הימנותא. הימנותא היא חברת בת של קק"ל שהוקמה לפני קום המדינה לצורך רכישת קרקעות ומאז ועד היום עוסקת ברכישת קרקעות, בין השאר בשטחים הכובשים ובמזרח ירושלים. לדברי שלום עכשיו "רכישת קרקעות להתנחלויות פוגעת בסיכוי להגיע לשלום ולפתרון שתי המדינות ומאיימת על עתיד ישראל".

על פי התנועה תפקידה ומעורבותה של קק"ל בהקמת ההתנחלויות בשטחים הכבושים ובהרחבתן, נותרו הרחק מעין הציבור. קק"ל משתדלת שלא להבליט את פעילותה בשטחים מחשש לפגיעה במעמדה ובתפקידה, ובעיקר בתרומות שהיא אוספת מהעם היהודי ברחבי העולם. אך מסתבר שקק"ל מילאה בעבר תפקיד חשוב ביותר בפיתוח ההתנחלויות, וגם כיום היא ממשיכה להיות שותפה לפיתוח והרחבה של ההתנחלויות. רוב הפעילות של קק"ל בהתנחלויות קשור בפיתוח התנחלויות קיימות, בניית מיזמי תשתיות, תיירות, חינוך ודרכים. במסמך שפרסם רביב דרוקר לפני שנים אחדות מפורטת רשימת הפרוייקטים של קק"ל בהתנחלויות, ועולה כי בין השנים 2002 עד 2013 השקיעה קק"ל קרוב ל-50 מיליון שקל בפרוייקטים שונים בהתנחלויות.

ועוד: "בכל עסקאות אלה הסתבר שהימנותא, כלומר הקק"ל, הוציאה  מיליוני שקלים עבור עסקה מזוייפת של רכישת קרקע. בחלק מהמקרים עדיין מתנהלים הליכים משפטיים על קרקעות אלה. אך רוב רובן של הרכישות, שנעשו בעיקר בשנות ה-70 וה-80, לא הגיעו לכדי חקירה וכתבי אישום ואין לנו מידע לגבי אמיתות העסקאות. ככל הידוע לנו, בבעלות הימנותא יש עשרות אלפי דונמים בשטחים, שעליהן הוקמו, בין השאר, ההתנחלויות איתמר, אלפי מנשה, ענב, קדומים, גבעת זאב, מצדות יהודה, עתניאל ועוד".

 בניגוד לפעולות אחרות של קק"ל בשטחים, כגון, מימון מיזמי תיירות, סיוע בתשתיות, בניית כבישים וכיו"ב, רכישת קרקעות נועדה בהכרח לפיתוח עתידי של התנחלויות חדשות, ולהשתלטות על שטחים חדשים. לא מדובר במקומות שכבר מתגוררים בהם שלגביהם ניתן לטעון שתושביהם זכאים לשירותים ופיתוח, אלא מדובר בשטחים שעד כה היו בידי פלסטינים, ובסיוע של קק"ל הופכים לקרקעות בשירות ההתנחלות. בכך, קק"ל מוסיפה תרומה משמעותית בקידום מפעל ההתנחלויות, בהעמקת הכיבוש ובהרחקת האפשרות של הגעה להסדר מדיני.

דוגמה לכך ניתן ללמוד מגבעת עיטם (אנחלה) אזור הנמצא דרומית לבית לחם וסמוך אליה, ומזרחה מתוואי גדר ההפרדה. מסוף שנות ה-90, ראשי המתנחלים מנסים לקדם בגבעת עיטם התנחלות חדשה של אלפי יחידות דיור. בשנת 2004 הכריזה המדינה על כ-1,300 דונם בגבעת עיטם כ"אדמות מדינה" כדי לאפשר את קידום התכנית להתנחלות. הכרזת המדינה התבססה על הטענה כי אדמות גבעת עיטם לא היו מעובדות, ולשיטת המדינה, בהתבסס על חוק משנת 1858, מהתקופה העות'מאנית, אדמות אלו הן בבעלות הריבון. עם זאת, פלסטינים החלו הליכים משפטיים נגד הכרזת המדינה, מה שגרם לעיכובים רבים בקידום התכנית. עקב כך המדינה החלה במקביל לתכנן 800 יחידות דיור על חלקה בבעלות קק"ל (הימנותא) באותו אזור.

יש לציין שהקק"ל, בין באמצעות חברת הבת שלה הימנותא ובין באופן ישיר סייעה בעבר, ומסייעת גם היום למתנחלים בסילוואן להשתלט על בתים פלסטיניים ולנשל את המשפחות הפלסטיניות מביתן. לפני שנים אחדות, קמה סערה ציבורית נגד הקק"ל, בעת שהיא תבעה פינוי של משפחת סומרין בסילוואן, בשירות עמותת המתנחלים אלע"ד.